הכנסת אישרה: מתווה הפיצויים לעובדים ולעסקים בעקבות מבצע ״עם כְּלָבִיא״ יוצא לדרך

מליאת הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים שנפגעו כתוצאה מנזקים עקיפים במבצע "עם כלביא", שנמשך 12 ימים ועמד במוקד העימות הישיר מול איראן. מדובר באחד המהלכים הכלכליים המרכזיים של הממשלה מאז תום הלחימה, לאחר דיונים ארוכים בוועדת הכספים והתנגדויות מצד ארגוני עובדים, מעסיקים ונציגי האופוזיציה.

לצד ההקלה המשמעותית בתנאי החל"ת - שאמורה להקל על כ-100 אלף עובדים - המתווה כולל מענקים לעסקים קטנים ובינוניים, אך מותיר עובדים שעתיים, נהגי תחבורה ציבורית ועסקים גדולים ללא מענה.

מה השתנה לעומת הפיצויים במבצע "חרבות ברזל"?

המתווה הנוכחי מבוסס על המודל שנבנה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", אך מותאם לאופי קצר־המועד והנקודתי של מבצע "עם כלביא". בעוד שב"חרבות ברזל" נרשמו שיבושים ארוכי טווח - כאן מדובר בלחימה קצרה אך חדה, עם מגבלות תנועה ותעסוקה באזורים נרחבים.

ההבדל העיקרי: התנאים להכרה בזכאות לדמי אבטלה וחל"ת הותאמו למשך המבצע - והופחתו. במקום נדרש של 12 ימי היעדרות רצופים, יוכרו 10 ימי היעדרות מתוך כלל ימי הלחימה - גם אם לא ברצף.

עובדים - מה מגיע ולמי?

בין החידושים המרכזיים שאושרו:
- עובד שנעדר מעבודתו למשך 10 ימים (לאו דווקא ברצף) במהלך הלחימה - יוכר כמי ששהה בחל"ת, ויהיה זכאי לדמי אבטלה.
- הוסכם על מתן מענק ייעודי לבני 67 ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה רגילים.
- עם זאת, עובדים שעתיים - רבים מהם מאוכלוסיות מוחלשות - אינם כלולים בזכאות, גם אם בפועל לא הועסקו במהלך הלחימה.

יקותיאל משי, נציג עמותת 121, תקף את ההחלטה: "מדובר בכרבע מכוח העבודה במשק. ההתעלמות מהם משדרת מסר קשה". לדבריו, חלקם אמנם הגיעו לעבודה, אך שעותיהם קוצצו - ולכן לא קיבלו שכר מלא ולא הוכרו כמי שנמצאים בחל"ת.

מה הפיצוי לעסקים קטנים ובינוניים?

עסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקלים, יהיו זכאים ל"מענק המשכיות עסקית", שייחשב לפי נוסחה מדורגת:

- ירידה של 25% במחזור החודשי (או 12.5% בדיווח דו־חודשי) תזכה בפיצוי.
- רכיב הפיצוי כולל מרכיב תשומות, וכן מרכיב שכר - בשיעור של 75% מגובה הפגיעה.
- ההשוואה תתבצע מול יוני 2023 (לפני המלחמה), והפיצוי יוצמד למדד בשיעור של 4.75%.
- עסקים חדשים (שהחלו לפעול לאחר ינואר 2023) יפוצו לפי ממוצע מחזוריהם.

לפי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "השגת ההכרה ב־10 ימי חל"ת במקום 12 הצילה את הזכאות של עשרות אלפי עובדים. זו הייתה דרישה שהעברנו מראש".

מה עם העסקים הגדולים?

המתווה אינו כולל פיצוי לעסקים גדולים (מעל 400 מיליון ש"ח מחזור). זאת, לאחר שהמגזר העסקי ויתר ביוזמתו על תקציב של 60 מיליון ש"ח שיועד לו - על מנת להגדיל את הסיוע לשכירים.

לדברי דובי אמיתי: "זוהי החלטה ערכית שלקחנו מתוך אחריות - ותרומה בשווי של 250 מיליון ש"ח בפועל".

מה הוחלט לגבי בעלי נכסים?

לראשונה יפוצו גם בעלי נכסים פרטיים או מסחריים שנפגעו ישירות מהלחימה. הפיצוי יינתן על בסיס שכר הדירה האחרון ששולם - ובתנאי שהנכס הושכר בתקופה שלפני הפגיעה, והוגדר כבלתי ראוי לשימוש למשך חודש לפחות.

ומה לגבי נהגי התחבורה הציבורית?

תחום שנותר ללא פתרון ברור הוא שכרם של נהגי התחבורה הציבורית שפעלו תחת איום טילים ופינוי חירום. יו"ר ועד עובדי אפיקים, יוני קריספין, אמר בוועדת הכלכלה: "הנהגים עבדו תוך סכנת חיים. אין סיבה שלא יקבלו שכר מלא". כרגע, אין מו"מ ישיר בין הנהגים למשרד התחבורה.

ומתי יגיע הכסף?

החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית, ונכנס לתוקף.
רשות המיסים תפתח את המערכת המקוונת לקבלת בקשות בימים הקרובים.
ניתן יהיה להגיש תביעות עד 90 יום מיום הפתיחה.
הבטחת משרד האוצר: תביעות יאושרו תוך מספר ימים - ובמקרים חריגים, תשלום מקדמה של 60% יועבר תוך שלושה שבועות.

עובדים יגישו בקשה דרך המוסד לביטוח לאומי, ועסקים - דרך אתר רשות המיסים.

הביקורת נמשכת

למרות ההקלות והעדכונים, לא כל הצדדים שבעי רצון.
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שהיה מהגורמים המרכזיים שגיבשו את ההצעה, הצביע לבסוף נגדה. "זה לא מתווה אמיתי - אלא טלאי. הממשלה לא חוסכת בתקציבי משרדים מיותרים, אבל כשמדובר בעובדים - פתאום שוקלים כל שקל", טען.

סיכום ביניים

המתווה שאושר בכנסת מהווה בשורה לרבים - אך אינו מעניק פתרון מקיף לכל הנפגעים. יש בו הכרה אמיתית בצרכי עסקים קטנים, הקלות חשובות לעובדים - ובמקביל גם פערים מהותיים שנותרו פתוחים.

הימים הקרובים יהיו מבחן ליישום: האם מערכות המדינה יעמדו בלוחות הזמנים? האם כספי הפיצויים יגיעו למי שנפגעו באמת? והאם המגזרים שנותרו בחוץ - יזכו לתיקון בהמשך?