הרופא שהשתמש בבינה מלאכותית - וגילה טעות קטלנית בספר הרפואה

בחדר המיון העמוס בבית החולים לילדים "שניידר", בין יללות של תינוקות וחדרי טיפול עמוסים, התקבל מקרה שנראה בתחילה כעוד אירוע רפואי דחוף - פעוט כבן שנתיים שהורעל לאחר שקיבל בטעות מינון גבוה במיוחד של תרופה לטיפול ב"קדחת ים תיכונית משפחתית". אך מה שנראה כטעות אנוש מצערת, הפך לגילוי מטריד שנוגע לעשרות אלפי רופאים - ולמעמד של הבינה המלאכותית ברפואה.

במרכז הפרשה עומד ד"ר שי יצחקי, רופא בכיר ברפואת ילדים בבית החולים, שבאותו לילה היה בתורנות. "התינוק הגיע עם דיווח על בליעת מינון חריג של קולכיצין, תרופה שאנחנו משתמשים בה רבות", מספר ד"ר יצחקי. "כשחישבתי את כמות התרופה לפי משקל גופו של הילד - הבנתי שמדובר ברמות מסכנות חיים".

התגובה במיון הייתה מיידית. הילד טופל, הועבר להשגחה בטיפול נמרץ - ולמרבה הנס, התייצב במהירות. אבל הסיפור האמיתי רק החל.

הנתון המפחיד שהתחבא בספר הלימוד

"משהו לא הסתדר לי", מספר ד"ר יצחקי. "המספרים לא תאמו למה שזכרתי מהספרות המקצועית. החלטתי לבדוק שוב את הנתונים".

בשלב זה בחר ד"ר יצחקי לנסות דרך פחות מקובלת בעולם הרפואה: הוא העלה את פרק ההרעלות מתוך ספר רפואת הילדים הנחשב ביותר - ונחשב בעיני רבים ל"תנ"ך" של התחום - אל תוך מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ושאל אותה על מינון הרעלה של קולכיצין.

התשובה שקיבל הייתה מטרידה: על פי הכתוב בספר, ניתן לתת מינון גבוה בהרבה מהמינון הידוע כקטלני בוודאות. ד"ר יצחקי לא הסתפק בזה. הוא פתח את הספר בעצמו - וראה את הנתון השגוי שחור על גבי לבן. "זה היה שם - טעות חמורה במינון. באחד הספרים הנפוצים והנלמדים ביותר ברפואת ילדים", הוא אומר.

תגובה מהירה - ותיקון עולמי

ללא היסוס, שלח ד"ר יצחקי מכתב להוצאה לאור של הספר. תוך ימים אחדים קיבל תגובה: הפרק הוסר ממאגרים רפואיים באינטרנט, והטעות תוקנה. "המייל ששלחו לי היה מלא הוקרה", הוא מספר.

אך מאחורי המקרה הבודד הזה מסתתרת שאלה רחבה הרבה יותר: כיצד כלי בינה מלאכותית - שעל פי רוב נחשד כמקור לטעויות או אי דיוקים - הפך דווקא לגורם שחשף טעות קטלנית, שלא אותרה על ידי מאות מומחים ורופאים שכתבו, ערכו ולמדו את הספר במשך שנים?

האם לבינה המלאכותית יש תפקיד בשמירה על חיי אדם?

האירוע עורר גלים בקהילת הרפואה. "במקום לחשוש מהבינה המלאכותית - צריך ללמוד כיצד להשתמש בה באחריות", טוען ד"ר יצחקי. "אני לא סומך על התשובות שלה בעיניים עצומות, אבל אני כן נעזר בה כדי לפתוח כיווני חשיבה שלא תמיד זמינים בשעת לחץ".

לדבריו, הכלי ששימש אותו אינו תחליף לרופא, אך הוא מסוגל לקרוא אלפי עמודים תוך שניות, לאתר סתירות, ולשאול שאלות שאולי לא היינו שואלים בעצמנו. "דווקא בגלל שאנחנו בני אדם - עם מגבלות, עייפות ולחץ - כלים טכנולוגיים יכולים להיות משענת נוספת, אם רק נדע איך להשתמש בהם", הוא מסביר.

השלב הבא ברפואה?

אם בעבר הסתמכה הרפואה רק על ידע אנושי ושרשרת היררכית של מומחים, ד"ר יצחקי מזהיר כי בעתיד, הימנעות משימוש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית - עלולה להיחשב כסטייה מסטנדרט הטיפול. "בדיוק כפי שהחוק מחייב התקנת מערכת בלימה מתקדמת בכל רכב, כך ייתכן שבעתיד כל מערכת בריאות תחויב לבחון מידע רפואי גם באמצעות כלי AI", הוא מעריך.

עם זאת, הוא מזהיר מפני הסתמכות עיוורת: "אסור שהמכשיר יחליף את הרופא. הוא צריך ללוות אותו, לא להחליט במקומו".

ומה עם הדור הבא של הרופאים?

השאלה שמדאיגה את ד"ר יצחקי יותר מכל נוגעת לסטודנטים ולרופאים בתחילת דרכם. האם לא יוותרו על שיקול דעת קליני ויבחרו במדריך הדיגיטלי הנוח? האם לא יוותרו על עמל הלמידה?

"זה אתגר חינוכי מהמעלה הראשונה", הוא אומר. "אנחנו צריכים להנחות - לא רק איך משתמשים, אלא מתי, ועד כמה. וזה תפקיד שמוטל גם על המוסדות, גם על המחלקות, וגם על כל אחד מאיתנו".

סוף דבר

האירוע שהתחיל כהרעלת תרופה מסכנת חיים, הסתיים לא רק בהצלת פעוט - אלא בגילוי בעל השלכות בינלאומיות. דווקא שילוב לא צפוי בין מצוקה רפואית, ערנות קלינית וטכנולוגיה מתקדמת - הצליח לחשוף ליקוי חמור שעלול היה לעלות בחיי אדם.

במובן מסוים, מדובר במשל לעידן החדש של הרפואה: זה שבו האדם והטכנולוגיה משתפים פעולה - בזהירות, באחריות, אך גם בפתיחות. ובסופו של דבר, גם בסיעתא דשמיא, זה מה שיכול להציל חיים.