
בריאות

קית׳ מקאליסטר, תושב לונג איילנד, הגיע בסוף השבוע האחרון למרפאת הדמיה בלב אזור פרברי שבניו יורק. הוא לא היה המטופל - אלא מלווה. אשתו, אדריאן, עברה בדיקת MRI שגרתית בברך. הוא נכנס לחדר כדי לסייע לה לרדת מהמיטה - אך מה שקרה שם תוך שניות הפך את שגרת היום לחלום בלהות.
כשהתקרב למיטה, כשהוא עונד שרשרת ברזל כבדה סביב צווארו - כזו ששימשה אותו באימוני כושר - הפעיל המגנט הענק את כוחו הבלתי נראה. העוצמה הפיזיקלית של השדה המגנטי של מכשיר ה-MRI משכה אותו בעוצמה אדירה, כמו חפץ מתכתי בתוך שדה מערבל. הוא נמשך, התנגש במכשיר, קרס - ולא קם עוד. מותו נקבע למחרת בבית החולים, לאחר ניסיונות החייאה שלא צלחו.
האירוע המטלטל נבחן כעת במקביל על ידי המשטרה והרשויות הרפואיות. במרפאה שבה אירעה התקרית מנסים להבין כיצד ייתכן שאדם שאינו מטופל כלל נכנס אל תחום המכשיר מבלי שמי מהצוות יבחין בשרשרת. האם לא ננקטו נהלי בדיקה מינימליים? האם לא היו שלטי אזהרה ברורים? והאם כללי הבטיחות - החמורים והידועים - הוזנחו?
אשתו, שעמדה סמוך אליו ברגעים האחרונים, תיארה את הרגע שבו נופף לה לשלום, ואז - לפתע - גופו הפך רפוי. "הוא פשוט נשאב פנימה", סיפרה, "צעקתי לטכנאי לכבות את המכשיר, לעשות משהו - אבל זה היה מאוחר מדי".
מכשירי MRI נחשבים לטכנולוגיה רפואית מתקדמת, המבוססת על תהודה מגנטית חזקה שאינה כרוכה בקרינה מייננת. אך דווקא בגלל עוצמת השדה המגנטי - חפצי מתכת, גם קטנים, עלולים להפוך במהירות לנשק מסוכן. זו הסיבה שמטופלים נדרשים להסיר כל תכשיט, אביזר או פריט לבוש בעל רכיב מתכתי. אבל מה בנוגע למלווים? לבני משפחה? לכביכול "לא־מטופלים"? - שם, כך מתברר, ההקפדה הרבה פעמים רופפת.
מקרה דומה אירע לפני שני עשורים, כשילד בן שש נהרג לאחר שמכל חמצן הועף לחדר MRI. ההיסטוריה חוזרת - כשהשכחה גוברת על הזהירות.
מעבר להיבט המקצועי - יש כאן גם שאלה אנושית עמוקה: כמה מהר פעולה של חסד פשוט, בן שמסייע לרעייתו לרדת מהמיטה, יכולה להפוך לאירוע בלתי הפיך. כמה עדין הגבול בין שגרה לאסון. וכמה עלוב הוא הביטחון האנושי כשלא מוודאים, לא שואלים, לא בודקים.
ובין הכאב למשוואות הפיזיקה, נותרה משפחה אחת מוכה ואבלה, שאיבדה אדם אהוב - לא בתאונה דרכים, לא באירוע לב - אלא בגלל שרשרת ברזל ובגלל שדה מגנטי שאינו מבחין בין מתכת לדם.
כתרים מונחים על ראשי מדענים, ומכשירי MRI נתפסים כסמל לרפואה חכמה ובלתי פולשנית. אך החכמה האמיתית - כך נדמה - היא דווקא בזהירות. בהבחנה. בשמירה על צלם אנוש בתוך מרחב טכנולוגי.
הטרגדיה הזו, שאירעה הרחק מעבר לים, נוגעת בכל אחד מאיתנו: היא תזכורת כואבת לכך שבכל מערכת - רפואית, ציבורית או אישית - לא די בידע, אלא נדרש גם עירור תמידי של אחריות.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו