הרב אריה לוין על פרשת בלק: איך חמור קבור לימד את הסוד של עם ישראל

בדבריו לפרשת בלק, התייחס הרב אריה לוין לפסוק הנאמר על ידי בלעם - דווקא ברגע שבו התבקש לקלל את ישראל, אך נבואותיו הפכו לברכה: "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל".

בלק, מלך מואב, רואה בריבוי עם ישראל איום קיומי, ושוכר את בלעם כדי לקללם. אך שוב ושוב, במקום קללה - פורצת מפי בלעם ברכה. פסוקים אלו הפכו לחלק בלתי נפרד מתפילות היום־יום של עם ישראל: "מה טובו אוהליך יעקב", "עם כלביא יקום", "עם לבדד ישכון", ודווקא מתוך הברכות הללו - מתעכב הרב לוין על אחת העמוקות שבהן: "מי מנה עפר יעקב".

רש"י מביא שני ביאורים לפסוק: האחד - שמספרם של ישראל רב כמו העפר, והשני - שמתוך העפר הם מקיימים מצוות רבות: אפר פרה אדומה, עפר לסוטה, דיני כלאיים בקרקע, ואפילו קבורה - כל אלו מצוות שקשורות בעפר, במקומות הכי נמוכים בחיים.

בשלב זה מביא הרב לוין את דבריו של מרן הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, שביאר את הפסוק בדרך משל עוצמתי: חמור זקן נפל לבור. בעליו, שחשש שלא יוכל לחלצו, קרא לאנשי הכפר והציע "קבורת חמור". כולם החלו לשפוך עפר אל תוך הבור, אך החמור - בכל פעם שנשפך עליו עפר - התנער, דרך עליו, והתרומם מעט. כך - עפר על עפר - נבנתה לו מדרגה, עד שיצא לבסוף מן הבור.

"האדם", הסביר הרב לוין, "עלול לעיתים לקבור את עצמו בצער, בגמלת נפש, באיסורים ובמשברים. אבל התורה אומרת - אל תיתן לעפר לכסות אותך. התנער ממנו. עשה ממנו תשתית לעלייה. אל תישאר בבור - צא ממנו".

בהמשך דבריו הזכיר את ההיסטוריה היהודית - שואה, אינקוויזיציה, רדיפות, מלחמות - ואת התמיהה איך עם שעבר כל כך הרבה, עדיין חי, פועם ובונה. "תראו את הכלכלה של מדינת ישראל, תראו את הכוח הלא מובן - זה לא הגיוני, זה רוחני. זה עם שיודע להתנער מעפרו".

ולבסוף, הדהד הפסוק הידוע מספר ישעיהו: "התנערי מעפר, קומי". זה, לדברי הרב לוין, מסר עמוק לכל יחיד ולכל עם: לא להיקבר תחת הקושי, אלא להשתמש בו כדי לעלות.