אהרן הכהן הוא הדמות שלאורו אנו זקוקים ללכת

פרשת חקת עמוסה בנושאים - החל מפרה אדומה, המשך במי מריבה, מלחמת סיחון ומואב וכן מיתת אהרן. 

בסיפור מיתת אהרן ישנו פסוק מיוחד מאוד: "ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל".

רש"י הקדוש מביא על פסוק זה את אבות דרבי נתן שמסביר: "כל" - האנשים והנשים. לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו. 

ילקוט מעם לועז, וכן מדרשים ופרשנים נוספים, מרחיבים עוד יותר את העניין הזה, של מה כל כך הגדיר את הכהן הגדול הראשון שהיה לעם ישראל.

ספר "תוצאות חיים" שם דגש על עניין מיוחד: במיתת אהרן לא נכתב שעם ישראל הפסיק לבכות עליו, מה שאין כן במיטת משה רבינו. הסיבה לכך, לדבריו, טמונה בכך שבאמת עם ישראל לא הפסיק להצטער על אהרן. כל פעם כשזוג היה חלילה רב, או כשאנשים התווכחו על ענייני ממון וכדומה, הם נזכרו בכך שבעבר היה להם את אהרן הכהן להיות מגשר ומפייס בין הצדדים, וכעת הוא איננו. 

לשון קודשו של ילקוט מעם לועז עושה שכל בדברים הללו: "ולא היה הספד גדול כזה בעולם כפי שעשו לאהרן, שאת מרים הספידו רק משה ואהרן. ולא כל ישראל - אפילו על משה לא בכו כל ישראל, לפי שהיו אנשים שלא היו עמו בשלום, כיוון שהיה מוכיח אותם בכל דבר ודבר, אבל אהרן לא היה בריה שלא אהבו, שכל דבריו היו בנעימות ובמתק שפתיים. ואם חטא אדם באיזה חטא לא היה אומר לו 'חטאת' - אלא היה מדבר אליו ברוב כבוד בין לאיש ובין לאישה, והיה אומר לו: 'בני, אני מבקש ממך שלא תעשה עוד כדבר הזה, לפי שאין זה לרצונו של הקדוש ברוך הוא'. וכשראה איש ואישה שהיו רבים זה עם זה, לא היה זז מהם אלא אם כן השכין שלום ביניהם. ולכן לא היה אדם שלא אהבו". 

מילות הזהב הללו מסבירות בצורה יוצאת דופן את המשנה במסכת אבות, פרק א', משנה י"ב: "הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". 

הלל, שלימד גרים איך לקבל את התורה על רגל אחת, שהיה אחד מגדולי התנאים, מבקש מאיתנו להיות מתלמידיו של אהרן. 

אנחנו צריכים ללמוד מאהרן שהדרך להשגת המטרה איננה עוברת בהצהרות מפוצצות, בדברי רהב או בהדהוד מחלוקת - אלא בדברי נועם, באהבה ובקירוב לבבות. 

בימינו אנו, כאשר 49 מאחינו ואחת מאחיותינו עדיין מוחזקים בשבי חמאס, ובמקביל - כאשר אנו רואים ניסים גדולים ועצומים מול כל אויבינו מסביב, עלינו להרבות אהבת חינם. עלינו ללמוד מאהרן הכהן.