הטעות שכולם עושים עם חומץ - ושהורסת את הבית בשקט

חומץ לבן. הנוזל השקוף הזה שנמצא כמעט בכל בית, כבר מזמן הפך לסוג של תרופת סבתא לניקיון: מנקה, מחטא, מבריק. אבל רגע - לפני שאתם שופכים ממנו בנדיבות על כל כתם, רצפה או משטח - כדאי לדעת: יש לא מעט מקומות שבהם חומץ פשוט לא מתאים. לא רק שהוא לא עוזר - הוא עלול להרוס.

אז איפה עובר הגבול בין קסם לנזק? הנה 12 מקרים שבהם עדיף להשאיר את החומץ על המדף:

1. משטחי אבן (שיש, גרניט, אבן טבעית):
נראים עמידים, אבל החומץ "אוכל" את שכבת ההגנה - ומשאיר כתמים שלא יורדים.

2. מחבתות מברזל יצוק:
זה כלי שחי על שומן. חומץ ממיס את השומן - וגם מזמין חלודה.

3. מגהץ אדים:
ניקוי פנימי עם חומץ? אולי נשמע מבריק - בפועל, זה שוחק את הרכיבים מבפנים.

4. סכינים מ"נירוסטה":
החומץ שוחק את הסגסוגת, פוגע בלהב - ומוריד לה את הניצוץ.

5. כלים מאלומיניום:
לא יחלידו, אבל יתקמטו מהחומצה - עם כתמים שלא עושים חשק לבשל.

6. מסכי טאצ':
הציפוי שמונע טביעות אצבע - רגיש לחומץ. ניקיתם פעם אחת? קיבלתם מסך חשוף.

7. פרקט עץ:
ניקיתם עם חומץ? כאילו שיייפתם את הרצפה עם נייר זכוכית. לא כדאי.

8. רהיטי עץ עם שעווה:
חומץ ממיס את השעווה - ואז הרהיט נשאר חשוף, דהוי ושרוט.

9. מכונת כביסה:
יש מי שנשבע שזה מחטא. בפועל, זה פוגע בצינורות גומי. טכנאי? בדרך.

10. חריצים בין אריחים:
אלא אם אתם רוצים להמיס את הבטון שבאיטום - עזבו את החומץ.

11. כתמי ביצה:
במקום להמיס את הכתם - החומץ מקריש אותו. ועכשיו נסו להוריד.

12. כתמים עיקשים בשטיחים:
כתם יין? דם? דיו? אל תבנו על חומץ. לפעמים הוא "מקבע" את הכתם עוד יותר.

בשורה התחתונה:

חומץ הוא כלי נהדר - אבל לא פתרון לכל דבר. אל תתנו לו לבלבל אתכם עם תדמית של "טבעי זה תמיד טוב". כי גם בטבע - יש חומצות שיודעות להרוס בשקט.