תחושת החמצה דוקרת אותנו שוב ושוב - מה יכול להועיל מולה?

השליחות בראי הפרשה - קרח

לא לוותר על הרצון, גם אם זה לא רצון שמיים

הפרשה פותחת בסיפור של קרח, שהיה בן אדם לא פשוט. הוא נמנה עם משפחת הלווים שעסקה בעבודה קדושה, והוא עצמו היה מנושאי הארון, במילים אחרות: ה"סיירת של הלווים". מפני שקרח נמצא בתפקיד מורם, הוא היה מעוניין לקפוץ קדימה, לתפקיד הבא. אחרי שלא קיבל את מבוקשו -  מבחינתו רצה שכולם יהיו באותה הדרגה "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים".

קרח ביקש לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר. הרבי מפישסחא מסביר כי "טובה גדולה יכולים לקחת רק כאשר היא ניתנת משמים, בכוחות עצמו אין אדם יכול לקחתה...", כשהאדם ירצה לספח לעצמו תפקידי רבי עוצמה, לא יכול לתת זאת לעצמו, אלא זו הוראה משמיים. 

גם את קרח אפשר לשפוט לכף זכות?

אם ננסה להבין את המהלך את של קרח, נוכל גם להבין את הכאב שלו. כל אדם רוצה להוציא אל הפועל את יכולותיו, הוא מתכנן תוכניות ושוזר חלומות. בשיא העשייה הוא מרגיש שהנה עוד רגע הוא מקבל את התפקיד החדש, העלאה שתכנן אותה כל כך הרבה זמן, אבל אז אומרים לו: "עצור, עד כאן!". זה קשה מאוד לחוש תחושות כאלו של כישלון בחיים. איך אפשר להתמודד עם הרגשות האלו?

אפשר היה לענות לקרח את התשובה הרגילה: "זה רצון ה', ואתה צריך לקבל את זה. כי אם היה מגיע לך, הקב"ה היה דואג שתקבל את התפקיד או את ההעלאה שאתה מחכה לה זה זמן רב. קבל את האמת ואל תתנגד לה". 

אך מה אפשר לעשות כאשר הרגש מנחה אותך אחרת? בפנים מכרסמת ההרגשה שאתה שווה יותר, שמגיע לך, שקיפחו אותך. ואיך יתכן שאנשים פחות מוצלחים ממך מתקדמים יותר מהר? שהם מקבלים משהו שאתה מחכה לו? 

הכוח למימוש עצמי 

למה קרח לא הצליח לממש את עצמו? התשובה היא שהאדם נמצא במקום שהוא אמור להיות בו, הקב"ה שם אותו דווקא בנקודת הזמן הזו. גם אם זה לא היה התכנון שלו, גם אם היו לו חלומות ושאיפות גדולות יותר - במקום שהוא נמצא, הוא צריך לזכור מי נמצא מעליו, מי שם אותו בנקודת  הזמן הזאת. 

אבל אני טוב יותר 

גם כשהאדם יודע ומפנים לאט לאט את העובדה שה' מעליו, עדיין העשייה הנוכחית שלו לא מספקת אותו, הוא יודע שיש לו כוחות להשפיע יותר, לתת לעולם את הכישרון שלו. אז מה עליו לעשות במצב הנתון? בהרגשת הבינוניות הזאת?

אחד הדברים שאפשר ללמוד מהפרשה היא גם כשהאדם נמצא במקום שלא טוב לו, בעבודה שמשעממת אותו, שהוא לא מרגיש רצוי ושייך - הוא יכול לעשות דברים נוספים שיתנו לו מרץ וכוח, כי הרי אם הקב"ה שם לו עצור במקום אחד, אין זה הכרח שגם במקום אחר עליו לעצור. להיפך, אולי שם אותו במקום הבינוני הזה רק כי הוא רוצה שהוא יתקדם הלאה? יחתור למטרה אחרת, טובה עבורו.