מותר לשקר לפועל גוי? מקרה אחד שבו ההלכה מתירה תחבולה

שלום כבוד הרב. הזמנתי פועל שאינו יהודי לשפץ לי את הבית. הפועל התחייב לסיים את העבודה בתוך שבועיים. אך הוא היה מגיע באופן לא סדיר לעבודה, וכעת מסתמן עיכוב שיעכב את כניסת הקבלן הבא ויצבור לי נזקים כלכליים. האם מותר לי לומר לו שאני מעוניין שיעשה לי עבודה נוספת - למשל, בעסק - רק כדי לזרז אותו לסיים במועד שקבענו? שהרי אין לי באמת עוד עבודה בשבילו...

תשובה: דע ידידי, כי אסור לגנוב ולשקר גם גוי. עם זאת, במקרה שלפנינו יש מקום להקל, מפני מה שאמרו חכמינו ורבותינו ז"ל שבמקום הפסד מותר לשקר אפילו בממון. וכך מבואר במסכת בבא מציעא: "השוכר את האומנין והטעו זה את זה - אין להם זה על זה אלא תרעומות [בלבד], אבל אם שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין (מוטות לאפיריון), או חלילים [לנגן] לכלה או למת, [או ששכר] פועלין להעלות פשתנו מן המִּשְׁרָה וכל דבר שאבד [אם לא יעשוהו בזמן] וחזרו בהן, [אם היה זה] מקום שאין שם אדם [לעשות את אותה המלאכה] - שוכר עליהן [פועלים במקומם] או מטען (מטעה ומרמה אותם - כדי שיחזרו לעבודה]".

רבנו המאירי כתב בביאור הגמרא בהמשך, ששואלת, כיצד מטעה אותם - "זה שאמרנו בבעל הבית שהוא רשאי להטעותם, כיצד הוא מטען? אומר להם סלע [סכום כסף מסוים] קצצתי לכם בואו וטלו שתיים, ולערב נותן להם כמה שהתנה. וגדולי המחברים [הרמב"ם] כתבו, שאפילו נתן, חוזר וגובה מהם התוספת".

והביאו דין זה להלכה הרי"ף והרמב"ם. וכן כתב בטור, שרשאי להטעות הפועלים ולהערים עליהם - כל שהתחיל במלאכה כי ידע שהם עתידים לבוא משום שכך סיכם עמהם, ובסוף התברר שהם לא באים - אזי באופן כזה רשאי להטעותם ולהערים עליהם.

ודין זה הביא מרן רבנו יוסף קארו זיע"א ב"שולחן ערוך". ועל כן מותר לך לנהוג כמו שאמרת, כיוון שהוא מרמה אותך וגורם לך נזק וצער.