ראיתם נהג תקוע בצד הדרך? ייתכן שיש לכם מצווה מהתורה לעצור

השמש החלה לשקוע כשהמכונית דהרה על הכביש המהיר, רמי הציץ בשעון בדאגה וגילה שהם כבר איחרו בלוח הזמנים. לפתע בשולי הדרך, הבחינו ברכב שעומד עם אורות מהבהבים, לצד הרכב עמד אדם חסר אונים, מביט בגלגל המפונצ'ר שלו.

"בוא נעצור" אמר יואב, שישב במושב ליד הנהג, "אין סיכוי" רטן רמי, והמשיך ללחוץ על הגז. "אנחנו חייבים להגיע בזמן לפגישה, הוא בטח כבר הזמין גרר, שמישהו אחר יעזור לו".

אבל יואב לא ויתר "תסתכל עליו, הוא נראה אובד עצות, זה ייקח לנו בדיוק עשר דקות להחליף לו גלגל, מה אם אנחנו היינו תקועים שם בחושך"?. "וחוץ מזה", טען יואב "אני חושב שיש כאן מצוות עשה מהתורה לעזור לו כמו שחייבה התורה לעזור לאדם שחמורו קרס מחמת כובד המשא שיש מצוה לפרק איתו ביחד את המשא"?

אבל רמי טען שזה לא דומה למצוות פריקה וטעינה שהיא עוסקת בהורדת המשא מהחמור בגלל צער בעלי חיים, אבל כאן אין צער בעלי חיים ולכן איני חייב לעזור לו כיון שאני ממהר לפגישה.

מי לדעתך מהם צודק?

תשובה:

נאמר בתורה בפרשת משפטים (שמות כג, ה) "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו", והביאור בזה שאם אדם רואה שחברו נתקע באמצע הדרך, בגלל שבהמתו התעייפה מחמת כובד המשא, יש מצוה מהתורה לעזור לאותו אדם לפרוק את המשא כדי שהוא יכול אח"כ להמשיך בדרכו.

אחרי שהוא עזר לו לפרוק את החמור, ישנה מצוות נוספת הנקראת "מצוות טעינה" דהיינו שעליו לעזור לאותו חבר לטעון את המשא מחדש על הבהמה כדי שיכול להמשיך בדרכו, מצווה זו כתובה בתורה בפרשת כי תצא "לא חמור את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו".

דנו הפוסקים האם זה נאמר רק בחמור, ובגלל שיש בזה צער בעלי חיים, או שהחיוב לעזור הוא בגלל הצער של היהודי התקוע בדרכו.

הגר"ע יוסף זצוק"ל כתב (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סד) שמוכח מדברי הרמב"ם שטעם המצוה הוא לא בגלל צער בעלי חיים, אלא טעם המצוה הוא כדי לעזור לישראל בעת צרה, ולכן גם אם חברו נתקע עם הרכב צריך לצאת ולעזור לו ויש בכך מצוה מהתורה.

יש לציין שחכמים דרשו שכל החיוב לעזור לו, הוא דווקא בזמן שבעלים בעצמם עוזרים לו בפריקה ובטעינה, אבל אם הבעלים לא רוצים לעזור אלא הם מפילים עליו את כל העבודה לבד, אזי הוא אינו חייב לעזור לו.

כמו כן אם הוא אדם מבוגר שקשה לו לעשות מלאכות אלו, כגון שמבקש ממנו לדחוף רכב שנתקע וכדו' אז אינו מחויב לעזור לו, והכלל בזה שכל שאילו זה היה קורה לו הוא היה נמנע מלתקן זאת בעצמו אז גם בשל חברו הוא פטור.

התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.