כוחה של מילה טובה: כך בונים שלום בית דרך מחמאות

מעצם טבעם, נועדו הנישואין לשמש מסגרת חיים יציבה וארוכת-טווח.

החום בונה את הבית. במשפחה שיש בה הערכה הדדית - גם הקשיים הופכים לחומרי בניין. במילים פשוטות: כאשר אוהבים ומעריכים - לא רק ש"סובלים" זה את זה, אלא נעשים שותפים אמתיים לחיים ולגורל.

הצורך בהזדהות רגשית אינו מותרות - הוא צורך קיומי. לא די בבית רחב ידיים או בפרנסה נאה. אישה עלולה לומר בכאב: "מה לי בכל זה - אם אין בי חמימות?"

המחמאה - בונה אווירה, לא רק משקפת אותה.

לא רק שמחמאות נאמרות בעקבות אווירה טובה - הן יוצרות את האווירה.

הן מייצרות את המציאות - לא רק משקפות אותה.

כשם שילד זקוק לעידוד - כך גם המבוגר. אנו משבחים ילד על כל תנועה קטנה, כי אנו יודעים שזה מניע אותו לפעול. ואילו את בן הזוג - אנו נוטים לקחת כמובן מאליו.

כאשר בן זוג מקבל הערכה - הוא נושא עיניו גבוה יותר. הוא רוצה להצדיק את הדימוי החיובי שנוצר סביבו. לעומת זאת, אם ייחשף לביקורת או זלזול - הוא מוותר על השאיפה.

אם כן, מדוע בכל זאת כה קשה לנו להחמיא?

- כי אנו רואים במעשי בן הזוג "חובה" ולא "חסד", ולכן אין צורך להודות עליהם.
- כי יש החוששים שמחמאה תישמע כצביעות או כאינטרס.
- כי ישנה תחרות סמויה בין בני זוג - מי עושה יותר בבית...

הטבע האנושי רואה בקלות את החסר, אך מתקשה להבחין בטוב.

חשוב לזכור: ילדים שגדלים בבית בו המחמאות שזורות באוויר - יפתחו מבט חיובי, חם ואופטימי על הסובב אותם.

שלום בית בנוי ממילים - לא מהקירות, לא מהחוזים. מילים של חום והערכה.

האדם זקוק להרגיש משמעות, שייכות ותחושת ערך עצמי. אחד הגורמים המרכזיים לתחושת ערך זו הוא חיזוק חיובי. מחמאה, עידוד או אפילו מבט חם - משמשים כתמריץ לא רק להתנהגות טובה, אלא לתחושת קיום בטוחה ובריאה.

בשלום בית, בבית, במערכת הקשרים - העומס הרגשי והלחצים היומיומיים גבוהים. היעדר מחמאות והכרת תודה עלול להיתפס כהתעלמות. וכשאין חיזוק - האדם חש דחוי, לא מוערך, ולעיתים גם מיותר. זהו אחד הזרעים הראשונים של התנתקות רגשית.

לא רק שהתנהגות שמקבלת חיזוק - תחזור על עצמה (עידוד במובן של עוד). כלומר, אם נאמר לבן זוגנו: "תודה על מה שעשית", או: "זה היה חשוב לי מאוד" - אנו לא רק מביעים רגש, אלא משרישים דפוס: של אכפתיות, של שותפות, של עשייה.

המחמאה מעבירה מסר של קבלה בלתי מותנית.

בן זוג אינו זקוק רק לשיפוט על הצלחותיו, אלא לדעת שגם כשהוא נופל - הוא מובן, מתקבל, רצוי.

תחושת שייכות והערכה הן צרכים בסיסיים - והן מקדימות אפילו את הצורך של האדם במימוש העצמי.

המחמאה היא לא רק אמירה טכנית.

מחמאה איננה רק להעביר מידע ("הצלחת"), אלא רגש: "ראיתי אותך", "הבחנתי בך", "אתה לא שקוף לי". זהו חלק מהשפה הרגשית של קשר טוב - לבנות עולם שבו שנינו מרגישים נראים.