מתחת לאף בטהראן: מבצע המוסד שהכין את הקרקע לתקיפות חיל האוויר

במשך תקופה ממושכת, ישראל פעלה בחשאי להחדיר מאות רחפני נפץ מסוג קוואדקופטר לשטח איראן, במבצע שהיקפו ותחכומו נחשפים רק כעת. הציוד, שכלל רחפנים, רכיבים ייעודיים ומטעני חבלה זעירים, הוברח לאיראן במסווה של פעילות מסחרית שגרתית - באמצעות מכולות, משאיות ומזוודות - תוך שימוש ברשת עסקים שנראתה תמימה לחלוטין. את המבצע ניהלו אנשי המוסד, שהעבירו את החומר לאנשי שטח מקומיים מאומנים היטב, לאחר שהוכשרו במדינות זרות.

עם פתיחת המלחמה בין ישראל לאיראן, בלילה שבין חמישי לשישי, הופעל המבצע במלוא עוצמתו. צוותים חשאיים שהוצבו סמוך למערכי ההגנה האווירית ולמקומות שיגור טילים ברחבי איראן, הפעילו את הרחפנים שהביאו לפגיעה מדויקת ואפקטיבית במערכות ההגנה והתקיפה של טהראן. השמדת הסוללות האוויריות סללה את הדרך לתקיפות האוויריות של חיל האוויר הישראלי, שפגעו בתשתיות קריטיות - כולל אתרים בפרויקט הגרעין האיראני, מחסני דלק, מרכזי שליטה ומטה משרד ההגנה.

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", המבצע - שתוכנן במשך שנים והופעל בזמן אמת - שיבש מהותית את התגובה האיראנית. לא רק שנפגעה יכולת השיגור של טילים בליסטיים, אלא שגם שרשראות האספקה והלוגיסטיקה של איראן הותקפו באופן ממוקד. אחד הנקודות המרכזיות שעליהן התבסס המבצע היא העובדה כי לאיראן יש מספר טילים הגבוה פי ארבעה ממספר המשאיות שיכולות לשאת אותם. השמדת עשרות ממשאיות אלה בבת אחת יצרה "צוואר בקבוק" שהאט משמעותית את יכולת הפעולה האיראנית.

החוקרת סימה שיין, לשעבר ראש תחום איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, הסבירה כי הפעלת המבצע בעיתוי הנוכחי נועדה לייצר הלם פסיכולוגי נוסף: "לא מדובר רק בפגיעה בציוד, אלא בהפגנת שליטה מודיעינית עמוקה - שמטרתה להבהיר שגם הדרגים הגבוהים ביותר בטהראן אינם חסינים. החשיפה הפומבית של המבצע נועדה להגביר את התחושה הזו ולהפעיל לחץ פנימי על המשטר".

בעקבות הפגיעה, הארגון לביטחון פנים של משמרות המהפכה פרסם התרעה לתושבים ברחבי איראן להגביר ערנות מחשש לפעילות נוספת של סוכנים ישראלים, תוך אזכור ספציפי לרכבים חשודים כדוגמת טנדרים לבנים.

גורמים ביטחוניים בישראל ציינו כי המבצע לא נועד רק להשיג עליונות אווירית מיידית, אלא גם לחולל שינוי תפיסתי בשלטון האיראני - להעביר מסר כי ישראל יודעת, חודרת ופועלת בלב המערכת האיראנית.