לייף סטייל
יש מי שיישבע שבלי להבה – אין בישול אמיתי. אחרים יעדיפו את השקט הנפשי שבכיריים קלות לניקוי, בלי דאגות לדליפות או כוויות. אבל מאחורי העדפות אישיות מסתתרת שאלה אחת עקרונית: אילו כיריים טובות יותר באמת – גז או אינדוקציה?
והתשובה, כמו תמיד כששואלים ברצינות, לא כל כך פשוטה.
לבשל על אש זו כמעט פעולה אינסטינקטיבית – שריד תרבותי בן עשרות אלפי שנים. גם בגרסתה המודרנית, כירת גז מספקת תגובה מהירה, שליטה חזותית, ותחושת "טבעיות". אבל אותה להבה מסתירה גם מחיר בריאותי: מחקרים מראים ששריפת גז בחלל סגור גורמת לפליטת מזהמים, חלקם לא נראים לעין – אך בהחלט מרגישים במערכת הנשימה. ואם זה לא מספיק, אז דליפות קטנות מהצנרת או מהכיריים עצמן הן לא מקרה נדיר, אלא תופעה קבועה יחסית.
מעבר לכך, בישול בגז שומר על סיכון מובנה: כל דליפה, תקלה או טעות עלולות להסתיים בפציעה – ובמקרים קשים גם באובדן חיים.
לעומת הבעירה הישנה, כירת האינדוקציה פועלת בשיטה אחרת לגמרי. במקום לחמם את האוויר, היא מחממת ישירות את תחתית הסיר באמצעות שדה מגנטי – בלי להבה, בלי גז, ובלי פיזור חום מיותר.
התוצאה? פחות אנרגיה שמתבזבזת, פחות סיכון לכוויות (כי המשטח נשאר קר ברובו), ותחזוקה פשוטה בהרבה. לא צריך לשפשף סורגים או לנקות פתחים. שמים סיר – ומבשלים. בלי דרמה.
כאן מגיעים למוקש האמיתי. כירת גז מזהמת באופן ישיר – כל בישול פולט פחמן דו-חמצני. לעומתה, אינדוקציה צורכת חשמל, והכול תלוי בשאלה מאיפה מגיע החשמל הזה.
במדינות כמו שוודיה או גרמניה, שבהן מרבית החשמל מיוצר מאנרגיה ירוקה, היתרון של אינדוקציה ברור. אבל בישראל של 2024 – המצב שונה. רק כ-10% מהחשמל כאן מגיע ממקורות מתחדשים, והשאר עדיין מבוסס על שריפת גזים ודלקים. כשמוסיפים את יעילות ייצור החשמל (כ-40% בלבד בתחנות כוח) ואת אובדן האנרגיה בדרך לשקע הביתי, פתאום הכף מתאזנת – ואפילו נוטה לפעמים בחזרה לגז.
אמנם אינדוקציה מצטיינת ביעילות אנרגטית (כ-90% ניצול חום לעומת כ-30% בגז), אבל בישראל – לפחות לפי מצב משק החשמל הנוכחי – הבחירה לא חד משמעית. ובכל זאת, מבחינת בטיחות, ניקיון ותחושת שליטה – היא בהחלט מציעה יתרון ברור.
ולגבי הסביבה? ככל שישראל תאמץ יותר אנרגיות מתחדשות – הכף תיטה עוד ועוד לטובת הבישול המגנטי.
את כלה? זה קללל מזמינים עכשיו ערב הפרשת חלה קדוש או חוג בית >>> לחצו כאן!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו