צריך לשקר למי שלא מחזיר הלוואות?

שלום כבוד הרב, יש אנשים שמבקשים ממני הלוואה - אבל אני יודע שהם לא יחזירו לי. מותר לי להגיד להם שאין לי כסף?

תשובה: בוא וראה מה שכתב על כך גאון עוזנו ה"פלא יועץ": "אם בא איש עני לבקש הלוואה, אם יש לו להלוות, אך אינו רוצה לתת בלי משכון, יאמר לו בפירוש שיביא משכון וילוונו, ואם רוצה לא לפגוע בעני, יוכל לשנות ולומר לו 'אני אין לי, אבל אם תרצה תביא לי משכון ואבקש לך מאוהביי'". ובימינו יכול לבקש ערבות או צ'קים של אנשים אמידים.

ובאמת, אם מישהו שואל את חבר שלו "יש לך כסף להלוות לי?", והחבר עונה בכנות "יש לי, אבל אני לא רוצה לתת לך" - זו תשובה שעלולה לפגוע מאוד באדם השואל ולגרום לו בושה. במקרה כזה, מותר ואפילו מצווה לשנות מהאמת כדי לא לבייש את האדם השני.

ואף שמדברי "ספר חסידים" משמע שאסור להתחמק מבקשת הלוואה, והביא להלכה דין זה הגאון רבי שניאור זלמן ב"שולחן ערוך הרב", וכן הובא להלכה ב"מגן אברהם" - מכל מקום גדולי הפוסקים העירו ששמענו מאבותינו ורבותינו שלא נהגו כן להלכה.

ואפשר, שדברי רבי יהודה החסיד נאמרו רק בסתם כאשר ידוע לנו שלא ייפגע חברו, אבל אם ייפגע, ודאי שדעתו גם שאין לומר לו, "איני רוצה לתת לך". אלא יאמר לו: "אין לי כעת לתת לך", ובאמת מצאתי שכך מפורש בדברי רבי יהודה החסיד: "יכול אדם לשקר כדי שלא יתבייש חברו, וכשישקר יעסוק לשנות כדי שלא יהא נראה כל כך שקר לגמרי, כי מצינו: 'אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֶּאֱלֹקֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת', שמואל הקטן אמר: אני הוא שעליתי שלא ברשות - כדי שלא להלבין פני אחר", וכן מבואר מדבריו בעוד מקומות, וזה ברור.

לכן להלכה ולמעשה צריכים הרבה להיזהר בכבוד הזולת, ולא לפגוע בחבר אפילו אם צריך בשביל כך לשקר. כי גדול השלום מאוד בעיני ה'.