חג השבועות: כל ההלכות והמנהגים שחשוב לדעת

מתן תורה - מהות החג

חג השבועות מציין את יום מתן תורה בהר סיני, ולכן עיקר הדגש ביום זה הוא על לימוד התורה. רבים נוהגים להקדיש את הלילה ללימוד מתמשך, מתוך הכרה במשמעות הרוחנית של היום.

קישוטי ירק, עצים ובשמים

נהגו לקשט את בתי הכנסת והבתים בענפי אילנות, שושנים ובשמים, זכר לכך שבעת מתן תורה נתמלא העולם כולו בשמים - על פי דברי חז"ל.
יש הסבר נוסף למנהג - ביום זה נידונים על פירות האילן, ויש בכך רמז נוסף לחשיבותו של היום.

עם זאת, חלוקת בשמים בזמן התפילה עצמה (כגון לאחר "ברוך שאמר") אינה ראויה, משום שמסיחה את הדעת מן התפילה.

מאכלי חלב ודבש - טעמים שונים

נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש בחג השבועות, ממספר סיבות הלכתיות ואגדתיות:

1. התורה נמשלה לדבש וחלב - "דבש וחלב תחת לשונך".

2. לאחר מתן תורה, היה צורך בכשרות מחודשת לכלי הבשר והשחיטה, ולכן אכלו מאכלי חלב שהיו זמינים.

3. במדרש מובא כי הקב"ה הזכיר למלאכים את ביקורם אצל אברהם, שבו אכלו בשר וחלב יחד - בניגוד לישראל, שנזהרים בכך מאוד.

יחד עם זאת, גם ביום זה - נדרשת המתנה של שש שעות בין בשר לחלב, כרגיל.

לצד זאת, יש מצוות שמחה ביום טוב באכילת בשר ובהשתייה - רצוי בשר בהמה, ואם אינו אפשרי, ניתן לקיים את המצווה גם בבשר עוף ויין.

שמחת בני הבית

יש לשמח את בני המשפחה ביום החג. לנשים ובנות יש לקנות בגדים או תכשיטים נאים, ולילדים - ממתקים ודברי מתיקה. כך מתקיימת מצוות שמחת החג גם בבית, ולא רק בתפילה ובסעודה.

דיני צום ואסרו חג

אין לצום בחג השבועות כלל, אפילו לא תענית חלום.
ביום שלמחרת (אסרו חג) - אסור להתענות או להספיד.

לימוד התורה בליל שבועות

נהגו להישאר ערים בליל שבועות וללמוד תורה, כתיקון לכך שבמעמד הר סיני ישן העם. בזוהר נאמר כי מי שעוסק בתורה כל הלילה - נכתב בספר הזיכרון של ה'.

עם זאת, מי שאינו לומד אלא עוסק בשיחות בטלות, אינו מקיים את מעלת הלימוד, וראוי שיישן וילמד ביום במקום זאת.

דיני ברכות בליל הלימוד

- ברכות התורה יש לברך לאחר עלות השחר (השנה: 4:10).
- ברכות השחר נאמרות כולן, מלבד "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר", אלא אם הוצרך לנקביו.
- יש להיזהר מאוד שלא להירדם בתפילת שחרית, בפרט בקריאת פרשת עשרת הדיברות.

קריאת עשרת הדיברות - עמידה או ישיבה?

למרות שנהגו לעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות, הדבר אינו נכון על פי ההלכה, מחשש שיאמרו שרק הדיברות נאמרו מן השמים.
עם זאת, אם הקהל עומד - עדיף להצטרף לעמידה מתחילת העלייה לתורה, או לעמוד לכבוד אב או רב, כדי שלא ייראה כזלזול.

מגילת רות - זיקה לחג

נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. בין הטעמים:

1. הסיפור התרחש בעונת הקציר - תקופת החג.

2. ביום זה נולד ונפטר דוד המלך - נינו של רות.

3. רות התגיירה כהלכה - בדומה לגיורו של עם ישראל במעמד הר סיני.

המנהגים נבדלים בין העדות:
- מנהג הספרדים הוא לקרוא את המגילה בליל הלימוד או לפני תפילת ערבית בצאת החג.
- האשכנזים קוראים את המגילה בבוקר עם קריאת התורה, תוך ברכת "על מקרא מגילה".

חידוש בתורה - סימן טוב לשנה

נאה וראוי להגות בחידוש תורני ביום החג. גם מי שאינו יכול לחבר חידוש בכוחות עצמו, ישתדל לקרוא או לשמוע דבר שלא ידע - ולזכות בכך לסימן טוב לכל השנה.

הכנסת ספר תורה - כקרבן חגיגה

מי שתורם או מכניס ספר תורה לבית כנסת ביום חג השבועות, הרי הוא כאילו הקריב מנחה חדשה בזמן. מותר להעביר את ספר התורה ברשות הרבים (גם ללא עירוב), לצורך המצווה - וראוי לקרוא בו לפחות פסוק אחד בבית הכנסת.