תרגיל חירום לצונאמי בראשון לציון – מה שמסתירים מאיתנו על הסכנה בחופים
צונאמי. (צילום: IgorZh/shuttrstock)

חדשות בארץ

תרגיל חירום לצונאמי בראשון לציון - מה שמסתירים מאיתנו על הסכנה בחופים

על רקע רעידות אדמה במזרח הים התיכון, צה"ל ערך תרגיל מצמרר: גל ענק מכה בישראל. פרופ' מזהיר - "זה עניין של זמן. חופים, שכונות ונמלים ייפגעו קשות - ואנחנו לא מוכנים"

עמית רוזנברג
הוספת תגובה
תרגיל חירום לצונאמי בראשון לציון – מה שמסתירים מאיתנו על הסכנה בחופים
צונאמי. (צילום: IgorZh/shuttrstock)
אא

על רקע סדרת רעידות אדמה שהתרחשו בשבועות האחרונים במזרח הים התיכון - סמוך ליוון, טורקיה וקפריסין - קיימו צה"ל ועיריית ראשון לציון תרגיל התמודדות עם צונאמי. התרחיש שנבחן: גל ענק ששוטף את רצועת החוף בעקבות רעידת אדמה תת-ימית.
מטרת התרגיל: לבחון את המוכנות האזרחית והעירונית להתמודדות עם אירוע פתאומי, קטלני ובעל השלכות סביבתיות וביטחוניות מרחיקות לכת.

"המזל שיחק לידנו - אבל זה לא יחזיק לנצח"

מי שמזהיר באופן עקבי מפני איום זה הוא פרופ' עודד פוצטר, מומחה לאקלים וסביבה מהמכון הטכנולוגי חולון. לדבריו, "רעידת אדמה בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר - אם תתרחש בעומק ובמרחק מסוימים - בהחלט עלולה להוביל לצונאמי משמעותי".

לדבריו, קיימות עדויות היסטוריות ברורות להשפעת צונאמי על חופי ישראל: "בקיסריה, לדוגמה, יש סימני הרס שקשורים ככל הנראה לגל צונאמי שפקד את האזור בתקופות קדומות".

קו החוף בסכנה - היכן נמצאות נקודות התורפה?

לפי הערכת פרופ' פוצטר, הסכנה המשמעותית ביותר אינה רק באזורים המאוכלסים - אלא דווקא בשטחים נמוכים או תעשייתיים, שבהם ההגנות הטבעיות אינן מספקות. כך, הוא מזהיר כי מוצאי הנחלים הם זירה בעייתית במיוחד:

  • נחל הירקון (תל אביב)

  • נחל לכיש (אשדוד)

  • נחל אלכסנדר (אזור השרון)

  • נחל הקישון (חיפה)

  • נחל הגעתון והנעמן (נהריה, עכו)

השכונות המועדות להצפה כוללות בין היתר את בבלי, נמל תל אביב, מנשייה ויפו הדרומית - כמו גם אזורים בקרבת הים בראשון לציון, חדרה, אשדוד וחיפה. "בבת ים, המצוק החופי מגיע ל-30 מטרים. אם צונאמי יכה, הפגיעה הראשונית תתרכז במצוקים - ולא נעשה כמעט דבר כדי לחזק אותם", קובע פרופ' פוצטר.

גלים של 15 מטרים, הצפות של ימים

פוצטר מתריע שהגלים העלולים להיווצר בצונאמי בים התיכון עשויים להגיע לגובה של 10-15 מטרים, ולגרום להצפות ממושכות - לא דקות, אלא שעות ואף ימים. לדבריו, בניגוד לרושם הרווח, הבעיה אינה רק בעוצמת הגל, אלא במשך הזמן שבו המים נשארים על פני השטח לפני שהם נסוגים לים.

אז האם ישראל ערוכה?

לשאלה האם המדינה מוכנה לתרחיש קיצון מסוג זה, משיב פרופ' פוצטר בזהירות: "אני רואה שילוט והכוונה גם באזורים רגישים, אך הבעיה היא בתשתיות עצמן. האזורים הנמוכים לרוב מאוכלסים פחות - אך מכילים תעשייה כבדה, כמו במפרץ חיפה, ליד הקישון. הפגיעה שם עלולה להיות סביבתית וביטחונית כאחד".

את עיקר הדגש, הוא אומר, יש לשים על חיזוק קווי המצוק והכנת התשתיות לאורך החוף: "זהו קו ההגנה הראשון של המדינה - ואין לנו פריבילגיה לזלזל בו".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי