חג השבועות חיבור של גשמיות ורוחניות

כשאנו חושבות על חג השבועות מיד אנו נשאבות למתכונים של עוגות גבינה ובלינצ'ס חג השבועות הוא חג עמוק שמשלב בתוכו שמים וארץ, ננסה להבין את מהות החג בהקשר הזוגי.

התורה מחברת בין אדם לבוראו

התורה הקדושה שניתנה לנו משמיים, יורדת אל הארץ ומנחה אותנו כיצד לחיות בעולם גשמי.
בחג השבועות, החקלאים מביאים את ביכורי פירותיהם לבית המקדש כהודיה על הארץ ופירותיה. במעשה זה הם מבטאים את ההכרה בטוב שהקב"ה העניק להם ואת השילוב בין העמל והעבודה האנושית לברכת השמיים. שהרי לא מספיק שהאדם  יזרע וידשן כדי שיצמח יבול צריך את הגשם בעיתו- גשמי ברכה כדי שיעלה יבול.

רות המואביה והקשר למשיח

במגילת רות  אנו לומדים שיעור בנאמנות ודבקות, רות הגיורת שבחרה לדבוק בחמותה נעמי ובעם ישראל "באשר תלכי אלך... עמך עמי ואלוהיך אלוהי".
מרות אנו לומדים שגם במצבים קשים של בצורת ועניות אנו לא מרימים ידיים. אנו מבינים שזה זמן של נסיון שבסופו אור גדול. היא לא נכנעה למצבה הקשה ובחרה בדרך נצח-דרך שרואה מעבר לכאן ועכשיו. בנישואיה לבועז היא זוכה להיות חלק משרשרת מפוארת שממנה יצא דוד המלך ומשם משיח בן דוד.

האשה כלי לקבלת השפע האלוקי

נשים נוטות לראות במצבים מסוימים בזוגיות-גזרת גורל. לא פעם אני עדה בקליניקה למילים:" זה הנסיון שלי" , " הבעל הזה הוא תיקון שלי" " כנראה זה מגיע לי" האמנם?! האם יש לקבל חיים אומללים כרצון ה'? כדי לענות על כך נלמד מדברי הרמח"ל ( רבי משה חיים לוצאטו) בספרו " דרך ה'"  מהות הבריאה היא ההטבה, הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב עם ברואיו כי טבע הטוב - להיטיב.
כלומר דרכו של ה' היא להיטיב עמנו וכאשר אנו חשים שלא טוב לנו זהו תמרור אזהרה עבורנו לשנות את דרכנו. ולא ליפול לטעות שה' הפסיק להיטיב עמי (כי חטאתי, או איני ראויה לטוב)
החידוש הוא שלא מספיק שה' מיטיב איתי, העבודה שלי היא להיות כלי מקבל טוב. ולרצות לקבל את הטוב שיורד עלי משמיים.

חטא המרגלים- שלא חשו ראויים לטוב ה'

אנו לומדים זאת מסיפור חטא המרגלים והוצאת דיבה על הארץ הטובה. שואל החפץ חיים ( שמירת הלשון חלק שני, פ',י"ט) איך יתכן שדווקא נבחרי העם נפלו בחטא כזה? עונה החפץ חיים דווקא בגלל שהיו גדולי הדור אמרו את מה שאמרו. מתוך ההכרות שלהם עם העם, שחטא כ"כ הרבה-בחטא העגל, בחטא המתאוננים, קברות התאווה וכו' היה להם קשה להבין איך שלמרות כל החטאים שעשו בני ישראל הקב"ה רוצה להיטיב עמם.

כל חטאם של המרגלים היה נקודת מבטם- מבט של אנחנו לא ראויים לכל הטוב הזה!

אשה שלא טוב לה בחיי הנישואין צריכה לעשות מעשה מתוך הכרה בטוב ה'- וראית עצמה כראויה לטוב!

בזכות נשים צדקניות נגאלנו

אנו לומדים זאת מנשות מצריים שעל אף המצב הקשה והשעבוד, הן לא נכנעות למציאות האיומה הן עושות מעשה. הן קמות מעפר מתאפרות ומתייפות ומגיעות לבעליהן השפופים והכאובים מעול העבדות ומעוררות אותן למצווה. נפקדו והולידו זכרים. הראייה הגברית היתה ריאלית מתוך הבנה שאין סיבה להביא ילדים לתוך מציאות נוראה ואיומה כזו. נשות מצריים העזו על אף המצב האובייקטיבי הקשה , לראות מעבר-את הגאולה. כי הן ראו בעצמן נשים ראויות לטוב!

מפגש שמיים וארץ

אם נעלה לצוק ונסתכל יחד על הנוף ונתמקד במקום הכי רחוק באופק, נוכל לראות כאילו השמיים נוגעים באדמה. נשאל את עצמנו האם ניתן להגיע פיזית לנקודה זו? ברור שהתשובה היא לא. כי אין באמת מקום בו נפגשים שמיים וארץ.
היכולת של העין האנושית לראות שמיים וארץ מתחברים היא מציאות של מפגש בין עולם רוחני לעולם גשמי.
זה בדיוק מה שקורה בחג השבועות, חג מתן תורה ומצד שני חג הקציר, חג הביכורים- שיא עבודת האדמה חג בו אנו עסוקות בבישולים ואפית עוגות גבינה.
 היכולת לראות מעבר- את האופק- זו ראיה גואלת!
גם במציאות בה אנו נמצאים היום הן בפרט והן בכלל. זמנים לא קלים עוברים על עמנו אבל אנחנו בוחרות לראות מעבר- גאולה!
את זה למדו אותנו נשות מצריים בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכות נשים צדקניות נגאל.