
נפלאות הבריאה

בלב רכס הסיירה נבדה שבמדינת קליפורניה בארצות הברית, שוכן אחד מפלאי הבריאה המודרניים - הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park). המפלים השוצפים, קירות הגרניט העצומים, היערות העתיקים והעמקים המוריקים, יוצרים יחד תמונה עוצמתית של טבע עוצר נשימה. אך בעיניים תורניות, יוסמיטי הוא לא רק יעד טיול - אלא שיעור באמונה.
חז"ל לימדו אותנו כי אחד האמצעים להכיר את בורא העולם הוא דרך התבוננות בבריאה. כפי שנאמר בתהלים: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". הפארק הלאומי יוסמיטי, על שלל צורותיו הגיאולוגיות המרשימות, מהווה המחשה חיה למילים אלו. הר גרניט עצום בגובה אלפי מטרים (האלפדום), מים נופלים מגובה 740 מטר (מפלי יוסמיטי), ואגמים שלווים שנראים כאילו נלקחו מבריאת יום שלישי - כל אלו אינם רק מראה לעיניים, אלא תמרור המצביע על גדולתו של הקב"ה.
כדברי הרמב"ם (הלכות יסודי התורה ב, ב): "והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? בשעה שמתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים... מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר". כל מי שפוסע בשבילי יוסמיטי בחיל ורעדה, עומד בדיוק באותו מקום של התבוננות - שמובילה להכרת הטוב לבורא.
מעבר להיבט האסתטי, יוסמיטי מזמין את המבקר לשאול שאלה עמוקה יותר: מהו מקומו של האדם בבריאה? האם הוא אורח לרגע - או שותף לשמירה? התורה קובעת: "וַיִּקַּח ה' אֱ-לֹקִים אֶת הָאָדָם, וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"(בראשית ב', ט"ו). האדם נברא כשליח - לעבוד את הבריאה ולשמר אותה.
ההקשר הזה חשוב במיוחד כשמדובר בפארקים לאומיים. השמירה על הטבע, האיזון האקולוגי, האיסור לפגוע בבעלי חיים ובצומח - אינם רק תקנות מנהליות של רשות הפארקים, אלא מושרשים בתפיסת העולם של התורה. הרמב"ן על המצוות הקשורות לצער בעלי חיים, כלאיים ושמיטה, רואה בכך חלק ממערך כולל של יחס מוסרי לעולם.
לא מעט מטיילים יהודים מבקשים לחוות את השבת בטבע. אך הדבר מזמן שאלות הלכתיות מורכבות: האם מותר לשהות בשטח פתוח ללא עירוב? כיצד מתמודדים עם תנאי שבת כמו בישול, הדלקת אור, טלטול ושהייה באתר קמפינג? האם יש ערך בשבת "ללא קליטה" באמצע שמורת טבע?
פוסקי ההלכה בני זמננו עוסקים בנושא בהרחבה. רבים מהם מדגישים כי שבת בטבע יכולה להיות חוויה עילאית - אם היא מתבצעת תוך שמירה מדוקדקת על ההלכה. עצם הניתוק מן הרעש הטכנולוגי, השקט המוחלט שבין העצים והכוכבים, והזמן הפנוי להגות ולתפילה - כל אלו מהווים הזדמנות נדירה להתחברות פנימית, שאינה זמינה תמיד בעיר.
הגמרא במסכת שבת (דף עה ע"א) קובעת כי אחד ממאפייני האדם הוא "להבין ולהשכיל". ההליכה בשבילי הטבע אינה רק חוויה של תנועה, אלא מסע נפשי של התבוננות וחקירה. מדוע הבריאה בנויה כפי שהיא? מדוע קיימת סימטריה בצמחים? מדוע הנוף מעורר בנו התפעלות - והאם מדובר בתחושת יופי אובייקטיבית, או בקוד רוחני פנימי?
חכמי הקבלה מדברים על ה"אותיות" שטמונות בבריאה - רמזים לעולמות עליונים. יוסמיטי, כמו ספר פתוח, פורס בפני האדם "שורות טבעיות" שדורשות קריאה מעמיקה. מדובר בנוף שמבקש מאתנו לא רק לצלם אותו, אלא לענות לו - בהכרת תודה, בקדושה, ובקבלת אחריות.
הפארק הלאומי יוסמיטי מציע הרבה מעבר לתמונות נוף עוצרות נשימה. עבור המבקר היהודי, זהו מקום של התגלות טבעית, של התבוננות בעולם כיצירה אלוקית, ושל חידוש קשר פנימי עם הבורא.
אם ניגש אל הטבע בענווה - נוכל לראות בו לא רק יופי, אלא עדות חיה לכך שכל עלה, סלע ומפל - אינם עומדים בזכות עצמם, אלא בזכות מי שאמר והיה העולם.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו