מה חושב האר"י הקדוש על מי שמשקר?

שאלה: האם הרב יכול לכתוב לנו  מה דעת רבנו האר"י הקדוש בעניין גנות השקר?

תשובה:

אציג לפניך את דעת רבנו האר"י ז"ל כפי שהביאה תלמידו הקדוש רבנו חיים ויטאל זצ"ל בספרו "שערי קדושה": "המדבר שקרים כופר באלקי ישראל ומודה בא־ל אחר שהוא שקר. והוא מכת שאינם רואים פני שכינה, כמו שכתוב, 'דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי' ואינו בכלל ישראל שכתוב בהם, 'שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב', וימיו מתקצרים".

רבנו חיים ויטאל האריך לשבח את הדובר אמת ש"מאריך ימים", והביא את מעשה רב טביומי שעליו נאמר היה אדם ישר כל כך, שאפילו אם היו נותנים לו במתנה את כל חלל העולם - לא היה משנה בדיבורו.

ומובא שפעם אחת הזדמן רב טביומי למקום שנקרא "קושטא" - "אמת" בארמית - שבני המקום שם היו מקפידים לומר רק אמת, ולא היה מת אף אדם משם קודם זמנו. רב טביומי נשא אישה מבנות המקום וילדה לו שני בנים.

יום אחד, חפפה אשתו את ראשה ובאה שכנתה ודפקה בדלת להיכנס. סבר רב טביומי שזה לא דרך ארץ לספר שאשתו רוחצת עצמה, ואמר שהיא איננה כאן. כיוון ששינה בדיבורו מתו לו בניו. באו אליו אנשי המקום ושאלו אותו לפשר הדבר, וסיפר להם ששינה בדיבורו מפני דרך ארץ. אמרו לו: "בבקשה ממך, צא ממקומנו ואל תגרה בנו את המוות"!

וכתב עוד, כי לא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני שהעידו עדות שקר. והביא מאמרי חז"ל ש"כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עבודה זרה". וכתב עוד: "גחזי לא נטרד אלא מפני ששיקר בשם אלישע, אמנון כיזב לתמר - ונהרג, רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב. ואמר רב הונא לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על פסוק: 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק'. ואמרו רבותינו ז"ל: 'לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה'".

והביא עוד את חומר דברי הזוהר על הזמן שבו השקר שולט ועל החורבן שבא לעולם בעקבות כך. שתלה הזוהר את חורבנות בית ראשון ושני בכך, משום "דבזמנא דשקר דאיהו ס"מ שלטא".