הרב ברוך רוזנבלום: הסוד הרוחני מאחורי הקורבן והתפילה

רבים מכירים את המושג של "קורבן" בהקשר של עבודת המקדש, אך הרב ברוך רוזנבלום שליט"א פותח בפנינו עולם עמוק ומורכב של קשרים רוחניים שמתקיימים בכל רגע, גם היום, גם בזמן שאין בית מקדש.

לדבריו, המזבח - אותו מקום קדוש שבו היו מקריבים קרבנות - לא היה רק אבן ומסגרת. המזבח הוא כלי להמתקת הדינים.

נפתח בגימטריה: שם "קל" (א' ל') שווה 31, ושם הוי"ה (י-ה-ו-ה) שווה 26. ביחד - 57. ומה עוד בגימטריה 57? מזבח.

המסקנה: המזבח מורכב משני שמות של רחמים - הוא המקום שבו מתרחש תהליך המתקה, לא עונש.

אבל יש גם שמות שמעוררים דין. השם אלוקים (א-ל-ה-י-ם) בגימטריה הוא 86, ואם מוסיפים לו את שם י-ה - שמסמל יראת שמיים ורחמים - מקבלים 101. וזהו המספר שמסמל את ההתמודדות מול הדינים.

ואיזה מלאך בגימטריה 101? המלאך מיכאל, שהוא הסנגור העליון של ישראל.

כפי שמובא בתורה: "מיכאל עומד ומקריב קורבן למעלה". הוא שומר על עם ישראל, הוא מגשר בין הדין לרחמים.

כעת בואו נביט על ההבדל שבין 101 (דין) ל־57 (מזבח) - זהו בדיוק 44. ומהי הגימטריה של דם? 44.

אומר הרב רוזנבלום: "אם אתה שם את הדם על המזבח - אתה מביס את הדינים. אתה לוקח את 101 והופך אותו ל־57, שזה מזבח. לכן התורה מקפידה - אל תשפוך דם לשווא".

לכן באה פרשת שחוטי חוץ (ויקרא י"ז), ומזהירה שלא לשחוט קורבן מחוץ למקום הקודש. "דם יחשב לאיש ההוא - דם שפך." מדוע? כי הוא ביטל את פעולת ההמתקה. הוא לקח את הדם - אך לא השתמש בו לתכליתו המקודשת.

בימינו אין בית מקדש, אבל יש תפילה. אומרת הגמרא: "אל תאכלו על הדם" - אל תאכל לפני שהתפללת. מדוע? כי תפילה היא תחליף לקורבן. ואם לא הקרבת את דמך - לא התחלת את היום נכון.

הרב רוזנבלום מסביר: "התפילה היא הפעולה שמעמידה אותך מול המזבח. שם אתה שם את הדם - את הכוח, את המאמץ, את הבקשות - כדי להמתיק את מידת הדין ולהמשיך שפע".

ולכן - בכל בוקר, לפני שאתה אוכל, תן למזבח שלך לפעול. תתפלל. תמתיק. תקריב. ותזכה.