16 אגמים מחוברים - וסוד אחד שמחבר את הנפש לעולמות עליונים

בעמק קסום בצפון קרואטיה, שם ההרים יורדים בכבוד והמים שופעים חיים, שוכן פארק פליטביצה - שמורת טבע מרהיבה עם 16 אגמים שקופים כבדולח, מחוברים ביניהם ברשת של מפלים, זרמים ומעיינות. אין מדובר בעוד אתר תיירותי - אלא בתפאורה שמזכירה ממש סיפור תנ"כי: שילוב בין פשטות בראשיתית לעוצמה נבואית.

האדם העומד מול האגמים, כמעט נעתקת נשימתו. מי שזוכה להביט בהם לעומק, חש שהם אינם רק מים - אלא ביטוי מוחשי לשפע אינסופי שמוזרם מן העליונים אל עולמנו הגשמי. מעין דרשת טבע חיונית, שמזכירה כיצד העולם כולו אינו אלא "שדה שהקב"ה מהלך בו".

מהאגמים - אל עומק הפשט והדרש

במבט תורני, 16 האגמים המחוברים ביניהם כמו שרשרת - מרמזים על חיבור בין חלקי הנפש, בין עולמות, בין דרגות בקודש. כל אגם ניזון ממפל שמעליו ומזין את זה שמתחתיו, ממש כפי שאדם יכול לשאוב חיות מרוחניות גבוהה ולהעביר אותה הלאה.

המים - סמל התורה - זורמים תמיד, אך גם מתכנסים באגמים שקטים. כך גם בלימוד: יש עת לריצה בהתלהבות, ויש זמן להעמקה והתבוננות שקטה. המפל, בשאגתו, מזכיר את העוצמה של מעשה חסד; והאגם הצלול - את מידת הענווה, שלעולם אינה עכורה.

נוף שהוא תיקון - לא רק נופש

פליטביצה איננו רק יעד נופש מרהיב - הוא גם שיעור חי באמונה. השקט שבין המפלים מזכיר לנו שגם בשעה שהזרימה נפסקת - יש מי שמכוון את המערכת. כל מפל שיורד - מפנה מקום לאחר לעלות. כל ירידה - לשם עלייה. ממש כמו בנפש האדם.

המסע בשבילי השמורה, בין גשרים מעץ, מדרונות מיוערים ומים שזכים כנשמה לפני חטא - מעורר מחשבה על הדרך שאנחנו עוברים בחיים: על מקומות שבהם נופלים, ואז קמים. על זרמים פנימיים שמובילים אותנו - גם כשנדמה שהכול קופא.

"מה רבו מעשיך ה'" - פסוק שנכתב כאן מראש

בקרואטיה הרחוקה, בתווך שבין אירופה לבלקן, הקב"ה חקק בטבע גלויה של הוד והדר - ממש כמו לשם ללמד אותנו שבכל פינה בעולם, גם בלב אומות, גם בלב נסיעה, יש קריאה פנימית לשוב אל המקור.

ומי שיודע להביט - לא רק לראות - יגלה שגם בתוך טיול בטבע, בתוך אגם זרוע רסיסי שמש, אפשר לשמוע את הפסוק:
"כְּמַיִם לַיָּם מְכַסִּים - וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" (ישעיהו י"א).