"אני מהול - וזה הסימן שאני יהודי": המוהל שסירב למסור - והקצין שהתברר כשליח השם

בתקופות מסוימות בגלות אירופה אסרו על היהודים למול את בניהם, ובכל זאת היו היהודים מוסרים נפשם ומלים את בניהם בסתר.

פעם אחת הגיע לביתו של אחד המוהלים קצין רוסי ואמר לו שיש בידו מידע שהוא מל לאחרונה למעלה מעשרה תינוקות, על אף ציווי ראשי המדינה שלא למול, ולכן עונשו עונש מוות. 

המוהל הכחיש את הדברים וטען שאינו יודע במה מדובר, אך הקצין היה עיקש בדעתו וטען שיש בידו את כל ההוכחות, אולם הוא מוכן לעשות הסכם עם המוהל, אם יגלה לו את שמות עשרת היהודים שביקשו ממנו למול את בנם - יוותר לו ולא יענישהו עונש מוות. 

המוהל לא הסכים לגלות ואמר: "לא מלתי אף יהודי".

הקצין ביקש ממנו שיגלה לפחות על שלושה יהודים שביקשו למול את בנם כדי שיוכל להציג תוצאות לממונים עליו, אך המוהל בשלו. הקצין יצא כועס מבית המוהל והבטיח: "אני עוד אנקום בך". 

לאחר כמה ימים הגיע הקצין לביתו של המוהל, ובידו תינוק. כשראה אותו המוהל מרחוק החל להתוודות ולקרוא קריאת שמע, כיון שהבין שסופו קרוב, אך להפתעתו הקצין התוודה בפניו שהוא יהודי וביקש שימול את בנו הקטן שנולד לו לפני שמונה ימים. 

הקצין ביקש סליחה על שבדק וחקר אותו בתוקפנות: "עשיתי זאת רק כדי להיות בטוח שלא תגלה לשלטונות שאני מל את בני"! 

לאחר שמל את הבן, שאל המוהל את הקצין הרוסי אם הוא אוכל ושותה ביום הכיפורים, והקצין ענה שאינו יודע מהו יום הכיפורים.

"אתה יודע מהי שבת?" שאל המוהל.

"לא", ענה הקצין. 

התפלא המוהל ושאל: "אם כן, כיצד אתה יודע שאתה יהודי?"

"אני מהול, וזה האות והסימן שאני יהודי", ענה הקצין והמשיך, "ועל אף שאני יודע שכעת איני יכול לקיים את התורה והמצוות, יש בליבי תקווה שיגיע היום שאצליח להשתחרר מהצבא הרוסי ואקיים את כל מצוות התורה. ואני רוצה שגם בני יהיה יהודי וימשיך את דרך אבותינו".

לאחר כמה שנים השתחרר אותו יהודי מהצבא הרוסי, שב בתשובה שלמה וברבות הימים נעשה רב גדול בישראל. כל מצווה שיש בקיומה מסירות נפש - סופה להתקיים.