מרן הראשון לציון מזהיר: "העונש על שתיקה – כמו על לשון הרע!"

בסרטון קצר שפורסם לכבוד שבת קודש – פרשת תזריע־מצורע, התייחס מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, למשמעות העמוקה שמאחורי מצוות טהרת המצורע – ובעיקר לשתי הציפורים שהמצורע מצֻווה להביא כחלק מתהליך כפרתו.

הגמרא מפרטת: אחת הציפורים נשחטת, והשנייה משולחת לחופשי – חיונית, מרפרפת, "על פני השדה". מה פשר הפער שבין השתיים? מדוע אחת למיתה והשנייה לחיים?

לדברי הראשון לציון, ניתן להבין את הדברים על פי דברי הזוהר הקדוש (פרשת מצורע), הקובע כי עונש האדם על דיבור רע – מגיע לא רק על עצם הדיבור השלילי, אלא גם על ההימנעות מדיבור טוב. בלשונו של הזוהר: "כמו שעונשו של אדם על מילה רעה – כך עונשו על מילה טובה שבאה לידו ויכל לאומרה – ולא אמרה".

"סור מרע – ועשה טוב": לשמור את הפה, אך גם לפתוח אותו כראוי

הרב הרחיב והסביר: "הציפור הנשחטת – היא הכפרה על הדיבור הרע, לשון הרע, ריכולים והלבנת פנים. אבל הציפור שנותרת בחיים – באה לכפר על מחדל הפה השותק, שנמנע מלומר טוב, מלחזק, מלהעלות חיוך על פני הזולת".

בהקשר לכך, הביא הראשון לציון דברי מוסר חריפים ששמע מרבנים בדור האחרון. כך, לדוגמה, ציטט את דברי הרה"ג רבי אלימלך בידרמן שליט"א, בשם המשגיח הנודע הגה"צ ר' חצקל לוינשטיין זצ"ל, שעמד על הטרגדיה הרוחנית של תלמידי רבי עקיבא – "שלא נהגו כבוד זה בזה".

לדבריהם, מדובר לא רק בעוון של פגיעה או זלזול, אלא באי־עשייה. הם לא שיבחו. לא עודדו. לא פתחו את פיהם במילים טובות – משום שחששו שמא יגרמו לחבריהם לגאווה. "אבל זה לא מוסר אמיתי", הדגיש הרב. "אל תפחד שהשני יתגאה – תדאג לעצמך, ותשאל: האם אני נותן את המילה הטובה שהייתי יכול לתת?"

דיבור יוצר מציאות – ובונה עולמות

בדבריו, קרא הרב לעם ישראל לאמץ גישה כפולה: לא רק להישמר מלהוציא דברי שלילה, אלא לפעול אקטיבית למען אמירת טוב. "סור מרע – זה להיזהר מהלשון. עשה טוב – זה לדבר טוב, לעודד, לשבח, לכבד. לומר על השני שהוא תלמיד חכם, שהוא איש חסד, שהוא ראוי לשם 'מרן'. כל אחד מאיתנו מסוגל לבנות עולם במילה אחת".

את דבריו סיים הראשון לציון שליט"א בתקווה משותפת: "אם נזכה לשמור את לשוננו – וגם להשתמש בה לבניין, לאהבת חינם, להערכה וכבוד – בוודאי נזכה לביאת הגאולה ולרחמי שמיים מרובים על כלל ישראל".