כשהלב נעשה מדבר - מתחיל הקול האלוקי להישמע

השליחות בראי הפרשה - במדבר

השבת אנחנו יוצאים למסע חדש, התחלה חדשה, חומש במדבר. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" - העם הולך למדבר לקבל את התורה. 
חכמינו ז"ל כמו "מגנים" על הבחירה של הקב"ה להעניק את התורה, אותה חמדה גנוזה, דווקא במקום כל כך "מבוזה" ומצביעים על תכונה אחת מיוחדת שמשותפת גם לתורה הקדושה וגם למדבר:

המדבר לא שייך לאף אחד, והוא חינם לכל דורש. כך גם התורה זמינה לכל מי שירצה. ככה פשוט.
אבל במדבר יש גם סכנות: אי אפשר לחיות במדבר, בקושי יש בו מים - אבל נחשים ועקרבים? בשפע רב. אז למה דווקא במקום כל כך שומם?

לשם מה היה צריך לקחת עם שלם אל מקום שומם, בשביל להנחיל להם תורת חיים? חכמינו ז"ל מגלים לנו את הסוד: התורה היא היא שמלמדת אותנו כיצד לחיות חיים טובים - "וכל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר אינו יכול לקנות את החוכמה והתורה". זה הסוד.

כדי שהאדם יוכל לקבל את התורה בצורה שלמה, ללמוד אותה וליישם את מה שכתוב בה, עליו להיות כמו המדבר. עליו לעשות עצמו כ"דלי ריק", עליו לכבות את כל מה שסביבו, את כל רעשי הרקע -  ולהתחבר לעצמו ולקב"ה. 
עליו לדעת שרק עם הקשבה, הוא יוכל להצליח בחיים.

מכירים את הסיפור "אבדת בת מלך"?

בספר "סיפורי מעשיות" של רבי נחמן מברסלב זיע"א מסופר על המשנה למלך, שגילה את בת המלך האבודה במבצר השבי, ושאל אותה: "איך אני יכול להוציא אותך משבייך?"
אמרה לו: "אי אפשר להוציא אותי. רק כאשר יהיה לך מקום, ותהיה יושב שם שנה אחת, תתגעגע להוציא אותי, ובכל זמן שיהיה לך תהיה רק מתגעגע ומבקש להוציא אותי". הבקשה שלה - תשב במקום, תפנה את כל כולך אליי, תתגעגע אליי, ורק אחר כך תוציא אותי.

כל יהודי הוא מעין בת המלך שאבדה, הוא מחפש את עצמו ואת האוצר היקר שבו.

מה יעשה אם עדיין לא השיג את מה שחפץ ליבו?

כאן האדם יזכיר לעצמו שלא משנה כמה שנים חיפש, כמה שהלך והלך, ועדיין לא רואה את הארץ המובטחת, עליו לזכור שהוא בדרך הנכונה. 

אם אתה עובד ומתאמץ, קשה לך ואתה מרגיש מותש ובלי כוחות תזכור - הדרך הזאת שאתה עובר היא זו שתביא אותך ליעד שאתה רוצה. אם תזכור שזה רק המדבר בדרך, אם תמשיך ללכת ולא תירתע, לא תיכנע לייאוש ולתלונות - תזכה בסוף לראות את הארץ המובטחת.
כמו שאמר הנביא: "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ... לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". 

נקודה לצמיחה

אבל כמו שאמרנו המדבר מסמל דבר נוסף, שהוא מאוד חסר במציאות של ימינו: המדבר מסמל שקט ורוגע. במדבר שומעים רק את השקט. 

אם נשכיל לנטרל במציאות של העשייה היום־יומית שלנו את רעשי הרקע שקוראים תיגר על הכישרונות שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו, ונוכל להיות בטוחים שאנו צועדים בדרך הנכונה ועושים כל מה שאנחנו טובים בו - אולי כך נוכל לעשות התבוננות ולראות בתוך כל השגרה העמוסה את התכונות הטובות שלנו. רק צריך להקשיב לעצמנו.