"כולם נשכבו לנוח - אבל שניאור הלך להכשיר את המטבח": רגעים של מסירות אחרונה בלב הלחימה

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מספרת דינה כהן על בנה, סמל שניאור זלמן כהן הי"ד, שנפל בלחימה ברצועת עזה. לדבריה, הוא היה "ילד מלא אור ושמחת חיים", רגיש, מסור וער לכולם.

"שניאור היה שקט וביישן, אבל פעל המון ונגע ברגשות של כולם", היא אומרת. "בכל מקום שהוא היה - הוא הרגיש שהוא בשליחות, וככה הוא התנהג. הכי טוב שיכול להיות, לעזור לכולם ולהיות סמל ודוגמה. במהלך השבעה נחשפנו לזה הרבה יותר".

אחד הרגעים שזכו לתהודה בקרב חבריו מתאר סיטואציה חריגה מהשטח: "הם נכנסו ברצועה לאיזה בית, כולם היו גמורים מעייפות ונשכבו לנוח, לא ממש שמו לב מה הוא עושה. אחרי כמה דקות הוא חוזר ומודיע לכולם - המטבח מוכשר, אפשר להשתמש בו".

כהן הקפיד על ציצית מצמר, והחזיק באישור מיוחד שאיפשר לו ללבוש אותה גם במסגרת שירותו הצבאי. "הוא לא הוריד אותה אף פעם", מספרת האם.

עוד היא משתפת באירוע שהתרחש בליל הסדר האחרון, שבו קיבל שניאור חופשה ושהה בבית: "הוא אמר שהוא הולך לחמ"ל ביישוב כדי שמתנדבים אחרים - אבות לילדים - יוכלו לחזור לביתם ולחגוג עם המשפחה". יהי זכרו ברוך.