דמות הוד משושלת ה"חתם סופר" מספרת את החורבן - והתקומה

בין שמותיהם של שישה מיליון יהודים שנרצחו בשואה, יש שמות שמגלמים עולם שלם. שמות שלא מייצגים רק נשמה אחת, אלא שושלות, מסורות, מאות שנות תורה והנהגה. אחד מהם הוא שמו של הרב שמעון סופר, נכדו של ה"חתם סופר", בן למשפחת רבנים מהמשפיעות ביותר ביהדות אירופה - ומי ששימש כרבה של העיר ערלוי (אֶגֶר) בהונגריה במשך למעלה משישה עשורים. הוא נרצח עם קהילתו באושוויץ בכ"א בסיוון תש"ד, בהיותו בן תשעים וחמש.

הרב שמעון סופר נולד לפרשבורג בשנת תר"י, בן ל"כתב סופר" ונכדו של ה"חתם סופר", עמוד ההוראה וההשקפה של יהדות הונגריה. כל חייו היו שזורים בהמשכיות נאמנה של דרכם - עמל התורה, עמידה איתנה על המסורת, והתנגדות חריפה לכל שינוי או רפורמה ביהדות המסורה.

לאורך חייו נישא שלוש פעמים ונולדו לו חמישה עשר ילדים, רבים מהם תלמידי חכמים, רבנים, ראשי ישיבות ובעלי השפעה - שמונה מהם נספו עמו בשואה. אחרים, כדוגמת בנו הרב משה סופר ודור ההמשך, הקימו מחדש מוסדות תורה וביניהם חסידות ערלוי, שקיימת ופועלת גם כיום.

הרב סופר כיהן כרב העיר ערלוי במשך שישים וארבע שנים. הוא עמד בראש ישיבה נודעת, אליה נהרו תלמידים מכל רחבי הונגריה, ולאורך השנים הפך לדמות מופת של ענווה, יראת שמיים ופסיקה תורנית עמוקה.

ספר השו"ת שכתב - "התעוררות תשובה" - משקף את רוחו. כל שאלה נכתבת בענווה נדירה, ובליווי הערה קבועה בראש הדף: "אין לסמוך על הוראה זו כלל". בכך הביע את יראת ההוראה, והניח את הדברים רק כיסוד ללימוד ועיון.

בשנותיו האחרונות, כשהיה בן יותר מתשעים, לא בחר לו מסלול של בריחה או הצלה אישית. כאשר שואת יהדות הונגריה פרצה במלוא עוזה - נשאר עם בני קהילתו. כאב, מורה, ומנהיג - עד הרגע האחרון.

ביוני 1944, שולח הרב סופר לאושוויץ, שם נספה יחד עם רבים מבני משפחתו - בנים, בנות, נכדים ונכדות. בבת אחת נכחד עץ משפחתי שהיה כולו גאוות התורה ההונגרית, עץ שצמח מדורו של החתם סופר ונגדע באכזריות. אולם: דור ההמשך לא נעלם. מחורבות אושוויץ קמו מחדש ישיבות, קהילות, בתי כנסת, וחסידויות שנושאות את שמם ואת דרכם.