המילים של האלמנה - והבן שנולד אחרי 15 שנה

ר' אברהם ישב מול זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ"ל, עם דמעות בעיניו. "רבי, 15 שנים אנחנו מחכים לילדים. ניסינו הכול - ועדיין לא נושענו".

הרב ענה לו: "יא איבני, יש עליך הרבה דינים. תחשוב איזו אלמנה ציערת".

- "מה פתאום", נזעק האברך, "לא ציערתי אף אלמנה!" אך הרב לא השיב.

הוא שב לביתו, אך דברי הרב לא נתנו לו מנוח. 

הוא עלה על מיטתו, מסתובב מצד לצד, מנסה להבין למה הרב התכוון. אחרי שעות ארוכות, הוא נזכר בסיפור מהשנה הראשונה אחרי החתונה:

כאשר היה אברך צעיר, הוא היה לומד בשכונת "ימין משה" בירושלים. בשעה 13:00 בצהריים כל האברכים היו הולכים להפסקת צהריים בביתם. אך הוא, שהיה גר רחוק, היה נשאר ללמוד. 

מדי יום, בשעה 14:00 בדיוק, הייתה מגיעה אלמנה עם שני בניה, תאומים בני 6, לנקות את בית הכנסת. הילדים היו מפריעים, קופצים, צוחקים ומרעישים. הוא היה מבקש מהם להפסיק, אך הם לא היו שומעים לו. 

יום אחד, הוא תפס את שני הילדים והוציא אותם החוצה, תוך כדי שהוא אומר להם: "אם אמא שלכם לא מחנכת אתכם, אני אחנך אתכם".

הוא לא שם לב שמאחוריו עמדה אותה אלמנה, עם המטאטא בידה. היא ניגשה אל ילדיה בשקט, תפסה אותם בידה, ועם דמעות בעיניה אמרה לו: "יהי רצון שלא תדעו מהו צער גידול בנים".

המילים החלו להדהד בראשו. הוא הבין את המשמעות הכפולה של דברי האלמנה - והאסימון נפל! 

מיד בבוקר, הוא נסע לאותו מקום, ובשעה שתיים בצהריים כמו לפני 15 שנים, ראה את אותה אלמנה. הוא נפל על הרצפה וביקש ממנה סליחה: "טעיתי! סלחי לי!"

היא לא הבינה את בקשת הסליחה, אך לאחר שהוא סיפר לה את כל הסיפור, היא נזכרה. היא ענתה לו: "אני באמת בירכתי אותך, אני לא התכוונתי לקלל. על כן, אני אומרת לך: מחול, מחול, מחול".

כשהוא שב אל הרב כדורי, כעת אמר לו הרב: "הסרת את העוון, ובעזרת ה' השנה תזכה לבן". ואכן, שנה לאחר מכן, האברך זכה לבן בכור. כמה צריכים אנו להיזהר שלא לצער אף אחד מישראל!