המים זוהרים – והנשמה מתעוררת: מה באמת קורה בלילות באיי המלדיביים?
החוף הזוהר, המלדיביים. (צילום: PawelG Photo/shuttrstock)

נפלאות הבריאה

המים זוהרים - והנשמה מתעוררת: מה באמת קורה בלילות באיי המלדיביים?

אלפי נקודות אור נדלקות בגלים - אבל מאחורי הקסם מסתתרת תזכורת עוצמתית לחיים, לאמונה ולכוח הקטן שמאיר בזמן הכי חשוך

עידו לוי
הוספת תגובה
המים זוהרים – והנשמה מתעוררת: מה באמת קורה בלילות באיי המלדיביים?
החוף הזוהר, המלדיביים. (צילום: PawelG Photo/shuttrstock)
אא

רבים מהנופשים באיי המלדיביים מגיעים בשביל החופים הלבנים, המים הצלולים והשלווה הטרופית. אך יש רגע אחד, נדיר ומטלטל, שמשאיר את כל אלו מאחור: בשעות הלילה, תחת שמיים חשוכים, גלי הים נראים כאילו הם נדלקים באור כחול. כל פסיעה על קו החוף, כל גל שמנשק את החול - מצית אלפי נקודות אור קטנות, זוהרות, מרהיבות. מראה מרטיט, שגורם גם לתייר הכי ציני לעצור - ולהביט בהשתאות.

"מה רבו מעשיך ה' - כולם בחכמה עשית"

מה שאנחנו חווים כקסם חזותי - הוא, מבחינה מדעית, תופעה הנקראת ביולומינסנציה - ייצור אור ביולוגי על ידי יצורים חיים. התופעה נגרמת ברובה על ידי אורגניזמים מיקרוסקופיים מהים, ובראשם דינופלגלטים - יצורים חד-תאיים רגישים לתנועה. כאשר גלים טורפים אותם או כף רגל אנושית דורכת בסביבתם - הם פולטים הבזק אור כחול שנמשך כשבריר שנייה.

התגובה הזו נועדה להגנה - האור נועד להרתיע טורפים או להסיח את דעתם. אבל בעיני מי שמתבונן, זה הרבה מעבר לתגובה ביולוגית. זה פסוק חי מתהילים: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית". חוכמה שאין לה סוף - שמציבה יצורים זעירים בתוך מערכת אקולוגית עצומה, עם מנגנוני הישרדות מדויקים - ואור חי הפורץ דווקא מתוך סכנה.

כשאור יוצא מתוך חושך - תמרור נשמתי

מדרש תנחומא (בראשית, סימן א) שואל: "כשהקב"ה ברא את עולמו, מה התחיל? באור!"
האור הראשון נברא עוד קודם לשמש ולירח - אור של חיים, של גילוי אלוקי בתוך עולם גשמי.
וכשאנו רואים את אור המים הכחול הזה, באמצע לילה טרופי - קשה שלא לשמוע הד של אותו אור קדום, ש"גנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא" (חגיגה יב ע"א). אולי לא האור עצמו - אך בוודאי הרמז.

התורה מלמדת שהעולם נברא מתוך "תוהו ובוהו וחושך" - אך שם, דווקא בתוך החשכה, הופיע "יהי אור". זהו סוד עמוק גם בתופעה המדוברת: רק כאשר משהו מפר את השקט - מופיע האור. רק תנועה, לחץ, שינוי - מביאים לידי ביטוי את האור הגנוז ביצורים. גם האדם כך - לעיתים רק דרך אתגרים או מצבים לא צפויים - מתגלה בו האור הפנימי.

גם הים - מהלל את בוראו

במדרש תהילים נאמר: "כל מי שרואה את הים כשהוא סוער, צריך לומר: ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". ואילו כאן - לא סערה, אלא שלווה - ודווקא היא מביאה לגילוי כוחות נסתרים, אור שקט של הבריאה.

רש"ר הירש כתב כי כל פרט בבריאה - גם הקטן והסמוי ביותר - הוא רמז לפלא ולעומק התוכנית האלוקית. כשאנו רואים אור בוהק מגוף זעיר במים - עלינו לזכור שגם בדברים הקטנים מסתתרת נשמה גדולה. גם החיים הפשוטים, היומיומיים, יכולים להיות מלאי אור - אם רק ניגע בהם נכון.

ואולי... זה רמז אישי

רבי נחמן מברסלב לימד: "דע, כי צריך לדון כל אדם לכף זכות - ואפילו את עצמו..."
מי מאיתנו לא מרגיש לפעמים "חסר אור"? מי לא חווה חושך פנימי או חוסר תנועה?
והנה, דינופלגלט קטן, נסתר, כמעט בלתי נראה - מגיב לעולם בניצוץ. ואם הוא יכול - ודאי שגם אתה.

ואולי זה המסר של החוף הזוהר:
שגם כשנדמה שהכול חשוך - יש בנו כוח להאיר.
שגם כשאנחנו רק חלקיק קטן ממרחב עצום - יש בנו נשמה שמסוגלת להבהב, ולהשאיר חותם.
שדווקא ברגעי חיכוך או תזוזה - מופיע האור העמוק ביותר.

סיום - ברכה על פלא הבריאה

חז"ל תיקנו לנו ברכה כשאנו רואים בריאה מיוחדת: "ברוך עושה מעשה בראשית".
והברכה הזו - מתאימה בדיוק למי שזוכה לעמוד על שפת החוף במלדיביים ולצפות במים הזוהרים באור כחול עמוק. לא רק על היופי - אלא על החכמה, הסדר, הדיוק, והזכות שנפלה בחלקנו לראות בעיניים את "מעשה אצבעותיך", כפי שאומר דוד המלך.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
טבע
שידור חי