החלק שבדרך כלל נזרק לפח - הפך לסוד בריאותי שכולם מדברים עליו

שנים התרגלנו לזרוק אותן בלי מחשבה, אך בשנים האחרונות צצים יותר ויותר מחקרים - וגם סיפורים אישיים - שמצביעים על קליפות הביצים כמקור טבעי, זמין ומרוכז של סידן. מתברר שהפסולת של אתמול עשויה להיות התוסף של מחר.

לקראת פסח, כאשר הלחם נעלם מהשולחן והתפריט הלאומי מתמקד בבשר, ירקות - וכמובן ביצים - חוזר לדיון הציבורי טרנד בריאותי מפתיע: צריכת קליפות ביצים. ולא, לא מדובר בקוריוז חברתי חולף, אלא בהתעניינות גוברת שנתמכת בנתונים מדעיים.

ממיץ לימון - לשיקום עצמות

סיפורה של לילי, בת 69 ממרכז הארץ, מדגים את הפוטנציאל. לאחר שנפצעה בתאונת דרכים ושברה את עצם החזה, החליטה לשלב בתזונתה תמצית סידן מקליפות ביצים. היא השרתה ביצה שלמה בתוך מיץ לימון למשך יומיים, שתתה את הנוזל - והופתעה לגלות שהשבר התאחה מהר מהצפוי. "הרופאים לא האמינו לקצב ההחלמה", היא מספרת, "אבל אני בטוחה שזה בזכות הקליפה".

נתונים מהשטח: קליפת ביצה כחיזוק לעצם

קליפת ביצה מורכבת ברובה מסידן קרבונט - הצורה הנפוצה והנוחה ביותר לספיגה בגוף האדם. כל גרם קליפה מכיל כ-400 מ"ג סידן, וכמות של חצי קליפה מספקת כמעט את כל הקצובה היומית המומלצת למבוגרים.

במחקר שפורסם בשנת 2002 בכתב העת British Journal of Nutrition, חולקו 85 נשים בגילאי 50-70 לשלוש קבוצות: אחת קיבלה תוסף אבקת קליפת ביצים, שנייה קיבלה תוסף סידן רגיל, והשלישית קיבלה פלצבו. אחרי שנה, צפיפות העצם עלתה ב-1.75% בקבוצת הקליפה - יותר מאשר בקבוצת תוסף הסידן. קבוצת הפלצבו אף איבדה מסת עצם.

החוקרים שיערו שהשפעת הקליפה אינה תלויה רק בסידן, אלא גם במרכיבים כמו סטרונציום - מינרל התורם לבניית העצם שנמצא בריכוז גבוה דווקא בקליפות ביצים.

לא רק הקליפה - גם הקרום הפנימי בעל ערך

הקרום הדק שבין הקליפה לחלבון הביצה, זה שמרגיז אותנו כשקשה לקלף ביצה קשה, מתברר כמקור טבעי לחלבונים כמו קולגן, גלוקוזאמין וכונדרויטין - חומרים שתומכים במפרקים, בתנועה ובמערכת החיסונית. כמה מחקרים אף מצאו קשר בין צריכתו לבין הקלה על תסמיני אוסטיאוארתריטיס.

איך צורכים קליפות ביצים בצורה בטוחה

כדי למנוע זיהום בחיידקי סלמונלה, חובה להרתיח את הקליפות למשך 15-20 דקות. לאחר מכן, יש שתי דרכים עיקריות לצריכה:

1. מיצוי חומצי - השריית הביצה במיץ לימון למשך 48 שעות, עד שהקליפה מתמוססת. את הנוזל שותים, וניתן גם להשתמש בביצה עצמה.

2. אבקה טחונה - לאחר רתיחה וייבוש, טוחנים את הקליפות לאבקה דקה במסננת, ומוסיפים למזון.

שתי השיטות נמצאו בטוחות במחקרים, כל עוד נשמרים כללי זהירות בסיסיים.

גם אקולוגי - וגם כלכלי

סקירה רחבה משנת 2021 הדגישה את תרומת השימוש בקליפות ביצים לאיכות הסביבה: קליפות הן פסולת ביולוגית נגישה, שלא דורשת ייצור תעשייתי. במדינות מתפתחות, מדובר בתוסף תזונה בר-קיימא - ולמעשה, זמין לכל מי שיש לו ביצים בבית.

זהירות מצריכת יתר

גיא שלמון, דיאטן קליני, מזהיר: "עודף סידן עלול להזיק - בדיוק כמו חוסרו. קליפת ביצה שלמה יכולה להכיל יותר מפי שניים מהכמות היומית המומלצת. לכן יש להקפיד על מינון ולוודא שאין חפיפה עם תוספים אחרים".

הקצובה היומית המומלצת עומדת על 1,000 מ"ג למבוגרים בגילאי 19-50, 1,200 מ"ג מעל גיל 51, ו-1,300 מ"ג לנוער. סידן מצוי גם במים, לחם, ירקות ועלים ירוקים - ולכן חשוב לאזן את כלל מקורות הסידן בתפריט.

סיכום: החלק שהשלכנו - עשוי להיות הבריא מכולם

קליפת הביצה, שבעבר נחשבה לחלק חסר ערך, מקבלת כעת מעמד של רכיב תזונתי פעיל. בין אם במיצוי לימון, באבקה, או באמצעות תוספים מסחריים, הסידן שבקליפה עשוי לתרום משמעותית לבריאות העצם - בעיקר בגיל השלישי. עם זאת, כמו בכל תוסף טבעי - יש לנהוג בזהירות, ולשלב את השימוש כחלק מתזונה מאוזנת ומפוקחת.