למה נוהגים מנהגי אבלות בימי הספירה?

למה נוהגים מנהגי אבלות בימי הספירה?

חז"ל מספרים (יבמות ס"ב:) שרבי עקיבא, גדול התנאים, היו לו 24 אלף תלמידים - וכולם מתו בתקופה אחת, בין פסח לשבועות, "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". מאז ועד היום, נוהג עם ישראל אבלות בימי הספירה, זכר לאותה טרגדיה.

עיקרי מנהגי האבלות: אין נושאים אישה, אין מסתפרים או מתגלחים, נמנעים מהאזנה למוזיקה בכלי נגינה, ולא עורכים ריקודים ומחולות.

מנהג הספרדים (כפסק השולחן ערוך):

נוהגים את האבלות מהיום הראשון שלאחר אסרו חג של פסח, כלומר מיום לאחר המימונה, עד ליום ל"ד לעומר בבוקר (לאחר הנץ החמה). ביום ל"ג עצמו - לא נוהגים אבלות מבחינת שמיעת שירים, אך כן ממתינים עם תספורת או נישואין. .

מנהג האשכנזים:

יש שנהגו להקל בל"ג בעומר עצמו, כולל קיום נישואין ובטח שמיעת מוזיקה, ויש שנוהגים להמשיך את האבלות עד ערב שבועות. בגלל ריבוי המנהגים - כל אחד ינהג כפי הוראת רבותיו.

נישואין:

לספרדים - מותר רק מל"ד בעומר בבוקר. לאשכנזים - תלוי במנהג הקהילה.

תספורת וגילוח:

אסורים, לפחות עד ל"ג בעומר. לדעת המקובלים - נוהגים איסור עד ערב שבועות. מי שנהג כך ורוצה להקל - יעשה התרת נדרים.

מוזיקה:

נמנעים מכלי שיר - גם דרך הרדיו. מותר לשיר בפה. 

שהחיינו:

מותר לברך על פרי חדש, גם בחול וגם בשבת. בגדים חדשים - מותר, ויש שמחמירים מראש חודש אייר עד ל"ד לעומר. לשמחת מצווה - מותר אף לכתחילה.

כניסה לדירה חדשה:

מותר, ואין צורך לדחות. ניתן לברך "שהחיינו" על פרי חדש ולכוון גם על הדירה.

פרקי אבות:

נוהגים לקרוא פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות - לחיזוק המידות. כל שבת קוראים פרק אחד, עד שמסיימים את ששת הפרקים. 

השורה התחתונה:

בין פסח לשבועות - לא רק סופרים ימים, אלא בונים את עצמנו מחדש.

פחות מוזיקה - יותר התבוננות. פחות שמחות - יותר אהבת חינם.