מימונה - חג של אמונה, אחדות ומתיקות: מקור המנהג והמאכלים המסורתיים

מה קורה בלילה שלאחר חג הפסח? בעוד שמרבית עם ישראל חוזר לשגרה, קהילה אחת ממשיכה את הרוח החגיגית - בליל המימונה, חג עממי של יהודי צפון אפריקה, ובעיקר יוצאי מרוקו. הוא לא מופיע בלוח השנה הרשמי, אך בלבבות - הוא חג של מסורת, אמונה, שפע, חמימות וקשר הדוק בין אדם לרעהו.

למרות שמדובר במנהג ולא במצווה - המימונה טעונה בסמליות עמוקה, ומשלבת בתוכה הלכות, היסטוריה, מאכלים, לבוש מסורתי ומסרים חברתיים.

למנהג המימונה כמה הסברים. הפירוש המרכזי והנפוץ טוען כי "מימונה" נגזרת מהמילה "אמונה" - ביטוי לאמונה הנמשכת גם לאחר סיום חג הפסח, כשעדיין לא באה הגאולה.

במוצאי הפסח, כשנראה שהעולם שב לקדמותו - נדרשת תזכורת: הגאולה עוד תבוא, אנחנו עדיין מאמינים.

יש המייחסים את שם המימונה גם ליום פטירתו של רבי מימון, אביו של הרמב"ם.

כך או כך, מדובר בלילה שבו נוהגים לארח באהבה, להיכנס זה לזה בבתים פתוחים, ולברך באיחולים של תקווה, רווחה ועזרה הדדית.

במימונה המנהג הוא לפתוח את הדלת לכל אורח - המנהג המרכזי במימונה הוא הכנסת אורחים. הדלתות פתוחות לכל מי שחפץ לבוא - לא רק לבני משפחה או מוזמנים.

בנוסף, יש סעודת שפע - כאשר על השולחן יונחו מיני מתיקה שונים: ריבות ביתיות, תמרים, אגוזים, שקדים, בוטנים, סוכריות, עוגיות כשרות לפסח ועוד. כל אלה מסמלים את התקווה לשנה מתוקה ושופעת.

הדובדבן שבקפצת המימונה הן המופלטות, כאשר דקות ספורות אחרי צאת החג, מכינים את המופלטה המסורתית: דקה, מטוגנת, חמה ומוגשת עם דבש.

אם תגיעו לבית מרוקני, לא תצאו ממנו ללא ברכות ואיחולים: נהוג לברך את האורחים בברכת "תרווחו ותסעדו" - שפירושה: שתזכו לרווחה, ותוכלו לסייע גם לאחרים.

כמובן, סביר להניח שתראו את בני הבית בלבוש מסורתי - רבים לובשים בגדים מרוקאים מסורתיים כמו קפטאן לבן, תרבוש או גלימות רקומות.

המאכלים במימונה נבחרים בקפידה: מיני מתיקה - כסימן לשנה טובה ומתוקה; מאכלים ללא חמץ - כל מה שמוכן מראש נעשה מחומרים כשרים לפסח, כדי לשמור על קדושת הזמן; מופלטות - מכינים רק לאחר צאת החג, כדי להראות שאכילת חמץ היא רק על פי ציווי ה' ולא חלילה מחמת סלידה או זלזול.

איך מכינים מופלטה?

מצרכים: קילו קמח, כף מלח, כפית שמרים, כף סוכר, 25 גרם מרגרינה, 3 כוסות מים פושרים.

אופן ההכנה:

לשים את כל החומרים ולשים כחמש דקות; יוצרים כ-40 כדורים וטובלים כל אחד בשמן; מניחים לתפיחה חצי שעה; פותחים כל כדור בידיים משומנות, מטגנים במחבת, והופכים מופלטה על מופלטה עד שמתקבלת ערימה.

ברכה: אם אוכלים פחות מ-216 גרם - ברכת "מזונות". מעל - "המוציא" ונטילת ידיים.

מנהגים נוספים: צלחת קמח עם שתי ביצים כסגולה לפרנסה ומזל; עלי חסה טבולים בחלב שטופחים בהם על ראשי הילדים והאורחים - כסגולה לברכה; יציאה אל הטבע ביום שלמחרת, לעיתים עם טבילה במים; צלייה ואפייה ראשונה של חמץ - כסמל לפתיחת שפע, כמו לחם "בולו אל-מימונה".

למרות שהחלה ספירת העומר, מותר לשמוע מוזיקה באסרו חג של פסח, על פי פסיקת הרב עובדיה יוסף זצ"ל - ולכן ניתן לחגוג את המימונה בשירה וריקודים, כמובן תוך שמירה על קדושה וצניעות.

מאז שנות השישים הפכה המימונה בישראל לחג לאומי של פיוס, אחווה ואחדות. מנהיגים, נשיאים וראשי ממשלה פוקדים את חגיגות המימונה בערים רבות, וקהילות שונות משתתפות בחגיגות - לא רק יוצאי מרוקו.