בכל ימי חודש ניסן לא אומרים וידוי ונפילת אפיים, מפני שכל החודש הוא ימי שמחה לישראל - בתקופות העבר, ההווה והעתיד.
כי באחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאי שבטי ישראל הקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח במשך שנים עשר יום - נשיא אחד ליום - וכל אחד מהנשיאים היה עושה יום טוב ביום הקריבו לחנוכת המזבח.
ביום י"ג בניסן היה יום אסרו חג שלהם.
ביום י"ד בניסן הוא ערב פסח.
ט"ו בניסן - חג הפסח במשך שבעת ימים, ימים טובים ומקראי קודש.
כ"ב בניסן הוא אסרו חג של הפסח.
בניין בית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו אמן, יהיה ביום טוב של פסח, שנאמר: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, וכמו שכתוב (מיכה ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
וחנוכת בית המקדש, שתהיה נמשכת שבעת ימים, תתקיים לאחר הפסח - כי אין מערבין שמחה בשמחה. נמצא שכל ימי חודש ניסן מקודשים לימי שמחה וששון לישראל. לכן אין ראוי לומר וידוי ותחנונים ונפילת אפיים בימים אלו.
