הצדיק שלפני פטירתו נגלו אליו גדולי עולם, ערך סעודה ומזג לכבודם יין

המוני בית ישראל מציינים היום, יום רביעי י"ב אדר, את יום ההילולא של שר הקבלה, הרה"ק רבי יעקב שריקי זצוק"ל שהיה מגדולי צדיקי מרוקו בדור האחרון שבשמו נקשרו סיפורי מופתים רבים.

הרה"ק רבי יעקב שריקי זצ"ל נולד לפני כמאה ארבעים שנה בעיירה איליג השוכנת בדרום מערב מרוקו, הוא היה חתנו של הרה"ק מצמיח הישועות רבי מכלוף אלחרר זצוק"ל מקזבלנקה, והיה נודע כצדיק וקדוש נורא, כאשר רבים היו משחרים לפתחו מידי יום כדי לבקש את עצותיו הסגוליות וברכותיו שאינן שבות ריקם ואכן רבים נושעו מברכותיו.

לקראת יום ההילולא שכאמור חל היום, יום רביעי, י"ב אדר, רבים מעמך ישראל מציינים את יום ההילולא בהדלקת נר לכבוד נשמת רבי יעקב שריקי בן רבי שלמה והרבנית טאנא ע"ה ובסגולת אמירת 'פיטום הקטורת' כפי שנקשרה בשמו על פי עדותם של הצדיקים הנסתרים בירושלים של מעלה כפי שהעידו לתלמידיהם.

וכך מסופר אודות הסתלקותו של הרה"ק רבי יעקב שריקי זצוק"ל (מפי הרב יוסף חיים דאבדא, כפי שנדפס בקונטרס דמויות הוד מאיזור וארזאזאת, מתולדותיהם ושבחיהם של חכמי אזור וארזאזאת שבדרום מרוקו, בני ברק ה'תשע"ב): 

"בשנותיו האחרונות עבר להתגורר אצל בנו רבי שלמה ז"ל בשכונת קטמון בירושלים, ובשנים אלו סבל ייסורים וקיבלם באהבה והיה אומר תמיד "טוב שיש לי ייסורים בעולם הזה כך אלך נקי לעולם הבא", 

"כשבועיים לפני פטירתו אמר לכלתו שתכין סעודה של דגים ובצים, וכששאלה אותו לכבוד מה? אמר לה: "את לא רואה את רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס?!" וכן הזכיר עוד שמות של תנאים וצדיקים מעולם העליון, וכך ערך שולחן מכובד ומזג כוסות של יין, ועל כל כוס וכוס אמר: "זה לרבי שמעון בר יוחאי", "זה לרבי מאיר בעל הנס", וכך מזג עוד כוסות של יין כשהוא מזכיר עוד שמות של צדיקי עליון.

כאשר באופן מופלא, בתוך הסעודה אף קרא הצדיק את מגילת אסתר כאילו הוא רואה בעיני רוחו שביום חג פורים הוא כבר לא יהיה בעולם הזה. [וכאן מציין הרה"ג רבי אברהם דבדה, כי בשולחן ערוך אור"ח סימן תרפ"ח סעיף ז' נפסק שמי שאי אפשר לו לקרוא את המגילה בזמנה יכול לקרוא מראש חודש אדר.]

לאחר סיום הסעודה שכב הצדיק על מיטתו וניטל ממנו כח הדיבור והיה שוכב במיטה בין חיים למוות, והנה יומיים לפני פטירתו בא הצדיק לכלתו בחלום ואמר לה: "עוד יומיים יקרה משהו בבית", והיא הבינה, שרצה לומר לה שתשגיח שלא יפטר בלי שיקראו עליו קריאת-שמע. ואכן אחרי יומיים ראתה שקיצו קרב וקראה לשכנים שהיו יראי ה' וזכו להיות מבאי ביתו ושומעי לקחו של הצדיק, ואמרו עליו קריאת-שמע ועוד פסוקים, וגם תקעו בשופרות, והיה זה מעמד מרטיט וקדוש ומרטיט, ומיד התבקש לבית-עולמו. ויצאה נשמתו בטהרה. והיה זה, ביום שישי ערב שבת, י"ב אדר ב' ה'תשל"ג (1973) והוא נטמן בו ביום סמוך לכניסת השבת במעמד רבים מאנשי ירושלים של מעלה צדיקים נסתרים, מקובלים, ועמך ישראל קדושים, בהר המנוחות שבירושלים, ונתקיים בו "מת בערב שבת סימן יפה לו".

בקרב רבים מעמך בית ישראל מציינים היום י"ב אדר, את יום ההילולא קדישא, בהדלקת נר, בסגולת אמירת סדר פיטום הקטורת ובקריאת הזוהר הקדוש לכבוד נשמתו ולזירוז הגאולה, כאשר רבים גם יעלו לציונו שבהר המנוחות בי-ם.