"כולנו בטראומה" – הקריאה להפסיק את הנפצים בפורים תופסת תאוצה

פורים מתקרב, וביחד איתו מגיעים גם רעשי הנפצים והחזיזים – צעצועים מסוכנים שבני נוער וילדים רבים מתעקשים להפעיל. אך השנה, בצל המלחמה והמציאות הביטחונית המורכבת, עבור ישראלים רבים קולות הפיצוצים אינם רק מטרד – אלא טריגר לטראומות קשות.

"בואו נעצור את זה השנה"

שדרנית הרדיו הדר מרקס העלתה בתחילת השבוע סרטון לאינסטגרם בו קראה לבעלי חנויות הצעצועים להימנע השנה ממכירת נפצים ופיקות. "אנחנו לא צריכים את זה השנה", אמרה. "יהיה קשה למנוע מהילדים לקנות ולהפעיל את זה ברחובות, אבל זה מקפיץ אותנו. כולנו בטראומה, ואין צורך להוסיף לזה". הסרטון הפך ויראלי וקיבל תגובות רבות של הזדהות. "אפשר לוותר השנה בשביל כל המדינה", כתב אחד הגולשים, ואמא לילד בן 9 הוסיפה: "הוא חשב שנפל טיל כשהילדים זרקו לידו נפצים".

"עלול להציף זיכרונות מהמלחמה"

לדברי פרופ' יאיר בר חיים, ראש המרכז הלאומי לחוסן וטראומה באוניברסיטת תל אביב, קולות הנפצים יכולים לעורר תגובות קשות אצל מי שחווה לחימה. "הרעש הזה נשמע כמו ירי או פיצוץ, והוא עלול להציף זיכרונות טראומטיים, לגרום לדריכות יתר, ואפילו להביא לתגובות קיצוניות מתוך בהלה".

בר חיים מסביר כי עבור אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה, רעשי הנפצים עלולים לגרום לפלאשבקים עוצמתיים. "אצל חלקם, ההשפעה תימשך יומיים-שלושה, ואחרים ירגישו זאת למשך שנים", הוא אומר. "גם לוחמים שלא יפתחו פוסט-טראומה רגישים מאוד לרעשים חזקים, וזה מצב שיחלוף רק עם הזמן".

האם יאסרו את הנפצים?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לרגישותם של לוחמים להדלקת זיקוקים ביום העצמאות, וכעת עולות קריאות דומות לגבי רעשי הנפצים בפורים. בר לב, פעיל חברתי בתחום בריאות הנפש, קורא לרשויות לפעול בנושא: "יש דברים שאי אפשר למנוע, אבל יש כאלה שכן. צריך לאסור בחוק את מכירת הנפצים – בטח השנה, כשהמצב רגיש במיוחד".

האם הרשויות יפעלו לשינוי? בינתיים, הקריאה הציבורית גוברת, והנושא מעורר דיון רחב סביב הרגישות החברתית בפורים הקרוב.