מהפכה בממתקים: צבע המאכל שכולנו אכלנו – מסולק מהמדפים
דגני בוקר. (צילום: Manuel Barrena/shutterstock)

בריאות המזון

מהפכה בממתקים: צבע המאכל שכולנו אכלנו – מסולק מהמדפים

שנים של ויכוחים הגיעו להכרעה – ה-FDA אוסר את השימוש ב-Red 3 במזון ובתרופות. למה דווקא עכשיו, והאם שאר הצבעים הסינתטיים בדרך החוצה?

נעם ברקאי
הוספת תגובה
מהפכה בממתקים: צבע המאכל שכולנו אכלנו – מסולק מהמדפים
דגני בוקר. (צילום: Manuel Barrena/shutterstock)
אא

אם אתם אוהבים ממתקים צבעוניים, סירופים מתוקים או קינוחים קפואים – כדאי לכם לדעת: מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) החליט לשים סוף לשימוש בצבע המאכל Red 3, וקבע ליצרנים לוח זמנים ברור להסרתו מהמוצרים שלנו.

ההחלטה הדרמטית מגיעה בעקבות מחקרים שהראו קשר בין הצבע הזה, שנקרא גם אריתרוזין, לבין סרטן בחולדות מעבדה. אמנם, המדענים מדגישים שהמנגנון שדרכו הצבע מזיק לחולדות לא מתקיים בהכרח בבני אדם, אבל החוק האמריקאי לא משאיר מקום לספק – אם חומר מסוכן לבעלי חיים, הוא בחוץ.

אז מה בעצם הסיפור עם צבעי מאכל, מי מודאג מהם, והאם Red 3 הוא רק ההתחלה?

מה זה בכלל צבעי מאכל סינתטיים?

צבעי מאכל מלאכותיים הם חומרים כימיים שמקורם בנפט (כן, נפט!), והתפקיד שלהם הוא להפוך את האוכל שלנו ליותר מגרה ויזואלית. הם נמצאים כמעט בכל מקום – מסוכריות ועד דגני בוקר, מסירופים ועד חטיפים.

עד היום, היו תשעה צבעי מאכל מאושרים לשימוש בארה"ב, כולל Red 3, Blue 1, Blue 2, Green 3, Red 40, Yellow 5 ו-Yellow 6. יש גם שניים פחות נפוצים – Citrus Red 2 ו-Orange B. כל צבעי המאכל האלה מפוקחים על ידי ה-FDA, אבל עכשיו, בעקבות ההנחיה החדשה, Red 3 הולך להיעלם מהמזון עד 2027, ומהתרופות – עד 2028.

אז למה יש התנגדות לצבעים האלה?

כבר שנים שארגוני צרכנים נאבקים כדי להוציא את Red 3 מחוץ לחוק, בעיקר בגלל קשר שנמצא בינו לבין מחלות סרטניות בחיות מעבדה. מעניין לציין שכבר לפני עשרות שנים אסרו על השימוש בו בקוסמטיקה – אבל משום מה, במזון שלנו הוא נשאר.

ולא רק הסרטן מדאיג את המומחים. מחקרים שונים קושרים צבעי מאכל סינתטיים גם לבעיות התנהגות אצל ילדים, במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). יש הורים שיאמרו לכם שהילד שלהם מתפרע אחרי חטיף צבעוני במיוחד – וזה לא במקרה. ד"ר יוג'ין ארנולד, פסיכיאטר מוביל בתחום, מסביר שצבעי המאכל אולי לא גורמים ל-ADHD, אבל בהחלט יכולים להחמיר תסמינים של היפראקטיביות אצל ילדים מסוימים.

ה-FDA עצמו טוען שרוב הילדים לא ירגישו שום השפעה, אבל מודה שחלקם עלולים להיות רגישים יותר. לא מפתיע, אם כן, שסקר עדכני מצא שכשני שלישים מהאמריקאים תומכים בהגבלת צבעי המאכל במזון מעובד.

האם צבעים נוספים בדרך להיעלם?

מסתמן שכן. קליפורניה כבר הובילה את המהלך ואסרה על שימוש בשישה צבעי מאכל סינתטיים במזון המוגש בבתי הספר הציבוריים. עכשיו, יותר מתריסר מדינות בארה"ב שוקלות חוקים דומים, שיגבילו או יאסרו צבעים מלאכותיים במזון.

המחאה הציבורית גם גוברת. רק לאחרונה, מפגינים קראו לחברת Kellogg להפסיק להשתמש בצבעים מלאכותיים במותגים פופולריים כמו Apple Jacks ו-Froot Loops. גם מזכיר הבריאות החדש של ארה"ב, רוברט קנדי הבן, התחייב להילחם בשימוש בחומרים מלאכותיים במזון. לדבריו, שנים טענו נגדו שהוא "מפיץ קונספירציות" כשאמר שצבעי מאכל מסוכנים – וכעת, לדבריו, ה-FDA מאשר זאת בעצמו.

אז מה האלטרנטיבה?

למזלנו, לא צריך לוותר על צבע במזון – אפשר להשתמש בצבעים טבעיים! הרבה יצרנים כבר עברו לשימוש במרכיבים כמו מיץ סלק, צבע המופק מירקות (כמו כרוב אדום או בטטה סגולה), ואפילו קרמין – צבע שמופק מחרקים (!).

עם זאת, חשוב לדעת שהמעבר לצבעים טבעיים לא תמיד פשוט. הצבעים הללו פחות יציבים מחבריהם הסינתטיים, ויכולים להשתנות כתוצאה מחשיפה לחום או חומציות. "אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם", מסבירה מייגן סקידמור, דוברת חברת Sensient שמתמחה בצבעי מאכל.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי