גדולי ישראל
פעם אחת הגיע אל רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל בחור אחד. הוא היה נחשב בחור טוב ומעולה שישב ושקד על תלמודו. כאשר בא בקשרי שידוכין, הבטיח הבחור שישיג ממשפחתו 500 לירות לצורך החתונה, אך לצערו מזלו לא שפר עליו כפי שציפה, והוא לא הצליח להשיג את הסכום המבוקש.
"בעוד שבוע ימים יחול התאריך שנקבע לחתונה", סיפר הבחור המודאג לרב טולידאנו. "אם לא אשיג את הכסף – החתונה עלולה להתבטל", התריע מיואש. הבחור ודאי לא ציפה שרבי רפאל ברוך יוציא את הכסף מכיסו, ולא לשם כך הגיע להתייעץ עם הרב, אך להפתעתו השיב לו הרב: "תראה מה נעשה: אתה תיתן לי את שעונך כמשכון, ואעניק לך בהלוואה את הסכום שאתה זקוק לו".
וכך היה.
החתן נתן לרב את שעונו, שהיה שווה חמש לירות, ובתמורה נתן לו הרב הלוואה על סך 500 לירות!
אבל בכך לא תם הסיפור.
הרב הסיר את שעונו היוקרתי ובחר לענוד את השעון על ידו הפשוט של החתן המצוברח, והראה אותו בגאווה לבני ביתו ולתלמידיו. "ראו איזה שעון נאה!", אמר להם. "קיבלתי אותו מהבחור הצדיק הזה כמשכון!".
מאוחר יותר שאלו אותו תלמידיו: "מדוע הרב עונד את השעון הכול כך פשוט שקיבל מהבחור? מה העניין?"
ענה להם רבי רפאל ברוך: "אמנם איני זקוק לשעון הזה, אבל הבחור קיבל ממני הלוואה כה גדולה בתמורה למשכון כמעט חסר ערך, אז רציתי שירגיש שהמשכון שנתן לי הוא בעל חשיבות, וגורם לי לקורת רוח".
צא ולמד כמה חשובה הזהירות בכבודו של כל אדם מישראל!
אם נזכה להרגיש כך, תתרבה האהבה והאחווה בישראל, וישרור השלום, שהוא כלי המחזיק ברכה לישראל.