233 שנים לפטירת ה"נודע ביהודה" - קווים לדמותו של ענק התורה

הערב ומחר (שני) חל יום הפטירה של הגאון רבי יחזקאל סג"ל הלוי לנדא, מגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות, הידוע בכינויו "נודע ביהודה" על שם ספרו המרכזי.

דורות של תורה 

רבי יחזקאל נולד בעיר אפטא לרבי יהודה הלוי, מפרנסי הקהילה וחבר ועד ארבע ארצות, והיה מצאצאי רש"י ורבי יוחנן הסנדלר. כבר בצעירותו נודע בחריפותו ובבקיאותו, ובהמשך מונה לרבה של פראג, אחת הקהילות המרכזיות והחשובות באירופה.

חיבוריו, גם בגרמנית

שמו נקשר במיוחד בספרו "נודע ביהודה", אך מלבדו חיבר שורה של חיבורים תורניים חשובים ובהם "ציון לנפש חיה", "אהבת ציון", "דגול מרבבה", "דורש לציון", "מראה יחזקאל", וכן חיבור בגרמנית בשם "חוקי האישות על פי דת משה והתלמוד", שנכתב לבקשת הקיסר יוזף השני. בנוסף כתב דרשות ובהן "דרוש נצחון" ו"דרוש הספד".

המלחמה שהחלה בעירו, והרצון העז ללוות את הקהילה בימים הקשים

כהונתו כרבה של פראג התאפיינה במסירות נפש לציבור. עם פרוץ "מלחמת שבע השנים", כאשר העיר הייתה נתונה למצור, ניתנה לו האפשרות לעזוב את המקום ולהציל את עצמו. אך הוא בחר להישאר עם בני קהילתו, לחזקם ולעמוד לצדם בשעתם הקשה. באותה תקופה אף פרסם חרם על כל מי שישתף פעולה עם הצבא הפרוסי, ולאחר סיום המלחמה הודתה לו על כך מלכת אוסטריה מריה תרזה בפני נכבדי העיר.

גיוס יהודים לצבא

כאשר הקיסר יוזף השני הורה על גיוס יהודים לצבא, פנה הגאון אל הבחורים בדברים מעוררי חיזוק, ודיבר עמם בשפה הגרמנית כדי שיבינו היטב את המסר. דבריו השפיעו עמוקות, ואף הותירו רושם על החיילים שאינם יהודים.

מלבד הנהגתו הציבורית, נודע גם בהנהגותיו האישיות. הוא הרבה בתעניות וסיגופים, ומראש חודש אלול ועד יום הכיפורים היה צם במשך כל ימות השבוע ואוכל רק בשבת. גם בימי בין המצרים נהג לאכול לחם יבש בלבד, מתוך אבלות על חורבן בית המקדש.

היצמדות לשושלת הדורות

בפסיקותיו ובתקנותיו נלחם בתופעות של חיקוי דרכי הגויים, וקבע כי אין ראוי ליהודים לאמץ אורח חיים של מותרות. כדבריו: "מה לנו להדמות לאומות? להם נאה לשמוח כי הם יושבים שלווים ושקטים, כל אומה בארצה ומולדתה, אבל אנחנו, עם עני הנתון בגלות, לשמחה מה זו עושה?".

ה"נודע ביהודה" נחשב לאחד מגדולי הרבנים הליטאיים, ונודע בהתנגדותו לתנועת החסידות. עם זאת, גם גדולי האדמו"רים חלקו לו כבוד רב. רבי חיים מצאנז העיד עליו כי "צפה יחזקאל מעשה מרכבה", והוסיף: "אילו היה ר' יחזקאל לנדא חי איתנו כיום, הייתי מתגולל אצלו תחת שולחנו, כי כל כוונותיו היו רק לשם שמים, ונפלא היה בקדושתו וצדקותו". גם רבי שניאור זלמן מלאדי כתב עליו: "שהיה יחיד בדורו בהוראותיו, והיה ה' איתו שקלע אל השערה, ולא החטיא את המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה".

המאבק נגד משיחי השקר

בנוסף, עמד בראש המאבק בתנועת ההשכלה ובתופעת משיח השקר שבתאי צבי, ופעל לשמירה על טהרת האמונה והמסורת.

הסתלקותו

רבי יחזקאל סג"ל הלוי לנדא נפטר בי"ז באייר תקנ"ג, ונטמן בבית העלמין בפראג. על פי צוואתו, לא נערכו הספדים מרובים, ועל קברו הונחה מצבה פשוטה בלבד. דמותו נותרה חקוקה בלב עולם התורה, והשפעתו ניכרת עד ימינו. יהי זכרו ברוך, וזכותו תגן עלינו.