איזה צדיקים נפטרו בחודש אייר?

הילולת הצדיקים לחודש אייר

א' אייר
רבי אברהם וינברג (השני), המכונה האדמו"ר מסלונים, שישב בברנוביץ. מחבר הספר "בית אברהם". הסתלק לבית עולמו בא' אייר שנת תרצ"ג (1933), ומקום קבורתו בסלונים (בלארוס).

רבי צבי הירש אשכנזי, המכונה ה"חכם צבי" על שם ספרו. היה רב ופוסק הלכה. הסתלק לבית עולמו בא' אייר בשנת ה'תע"ח (1718).

ב' אייר
רבי יעקב יוסף, בנו של מרן רבי עובדיה יוסף ומרגלית. נולד בכ"ג בתשרי בירושלים. שימש כראש ישיבת "חזון יעקב", והיה רב שכונת גבעת משה, דיין ופוסק. הותיר אחריו עשרות חידושי תורה (האמורים לצאת לאור). בניו הם ממשיכי דרכו בקודש, וכיום הם מוסרים שיעורים מדי שבוע בכולל "חזון יעקב" שהקים אביהם. הסתלק בב' אייר בשנת תשע"ג (2013), ונטמן בהר המנוחות.

רבי משה זקן מאזוז, נולד בשנת ה'תרי"א (1851). התמנה לדיין בג'רבה ולאב בית דין. כתב ספרים רבים, ביניהם "סבר פנים", המכיל חידושי ש"ס. היה תלמידו של רבי חיים חורי.

הרב משה חורב זצ״ל (תשכ״ב-תשע״ו | 1962-2016) היה תלמיד חכם מובהק, ר״מ בישיבת “כסא רחמים” בבני ברק, תלמידו של הרב מאיר מזוז זצ״ל. גדל בבית של תורה ויראת שמים, בנו של המקובל רבי ברוך חורי שליט״א.
נודע בבקיאות עצומה בכל חלקי התורה, בש״ס, תנ״ך, מדרשים, ראשונים וזוהר, כאשר כל ידיעותיו היו שגורות בפיו מתוך עמל ושקידה בלתי פוסקת. דרכו בלימוד התאפיינה בחזרות רבות והתמדה גדולה, עם אהבת תורה וענווה עמוקה.
היה מוערך מאוד על ידי רבותיו ותלמידיו, והעמיד דורות של תלמידים בשיעוריו העמוקים והבהירים. הסתלק בשנת תשע״ו (2016) בגיל 55 לאחר מחלה קשה, והותיר אחריו ספרים רבים, בהם “אור החמה”, “כתר תורה”, “תורה מסיני” ועוד. ניתן להאזין לשיעוריו באתר ישיבת כסא רחמים.

ג' אייר
רבי ישעיה מקרסטיר (קערעסטירער), נולד בהונגריה בשנת ה'תרי"א (1851). שימש כאדמו"ר בעיירה קרסטור שבהונגריה. רבותיו היו רבי חיים מצאנז ורבי מרדכי מנדבורנה. ידוע כי נהג לחלק צדקה לנזקקים. הסתלק לבית עולמו בג' אייר בשנת ה'תרפ"ה (1925), ונטמן בהונגריה.

רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, המכונה "הבית הלוי" על שם ספרו. נחשב לראשון בשושלת בריסק. נולד בבלארוס בשנת ה'תק"ף (1820), ושימש כרב העיר בריסק. הסתלק לבית עולמו בג' אייר בשנת ה'תרנ"ב (1892). מקום קבורתו ברוסיה.

ה' אייר
רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין. נולד ברוסיה בשנת ה'תר"א (1841). את תורתו קיבל מאביו, שהיה רבו המובהק. הוציא לאור את ספרי אביו "עונג יום טוב". שימש כרב ומורה הוראה במשך יובל שנים, ולאחר פטירת הרב שמואל מוהליבר התמנה לאב בית דין. הסתלק בה' אייר בשנת ה'תרע"ט, ועל קברו חקוקות המילים: "גאון צדיק ועניו, גאון ההוראה...". מקום קבורתו בפולין, בביאליסטוק (קברו שרד את השואה).

ו' אייר
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, המכונה בעל ה"אמרי יוסף" על שם ספרו. נולד בשנת תקצ"ח (1838), מייסד חסידות ספינקא. בחייו שימש כאב בית דין והיה בקיא בתורת הקבלה. הסתלק לבית עולמו בו' אייר בשנת ה'תרס"ט (1909), ונקבר בעיר ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונטמן בבית העלמין סגולה פתח תקווה (באוהל מיוחד).

ח' אייר
רבי זונדל קרויזר, מחבר סדרת הספרים "אור החמה" ועוד ספרים על הסידור, תהילים ועל התורה. נולד בכ"ז בתשרי תרפ"ד (1923), למד תורה בישיבת "עץ חיים". את לימודי הקבלה ספג בישיבת "שער הרחמים" עם הרב גמליאל רבינוביץ. היה מקורב לרב חיים קנייבסקי. במהלך חייו לימד בתלמוד תורה וכן מסר שיעור קבוע בבית הכנסת "מזכרת משה" בדף היומי. הסתלק לבית עולמו בח' אייר בשנת תשע"ד, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ט' אייר
רבי אביגדור קרא. נולד בגרמניה, היה מקובל, משורר וראש ישיבה בעיר פראג. הסתלק בט' אייר בשנת ה'קצ"ט (1439). מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בפראג, ומצבתו היא העתיקה ביותר.

י' אייר
רבי יצחק בן יעקב אלפסי, המכונה הרי"ף (רבי יצחק אלפסי). נולד באלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013). רבותיו היו הרב חננאל והרב ניסים גאון. הסתלק בי' אייר בשנת ד'תתס"ג (1103).

י"א אייר
רבי אהרן פויפר, נולד בי"ח בטבת תש"ט (1949). היה רב קהילת מהרש"א. בצעירותו למד בישיבת "קול תורה" וגם בישיבת הנגב בנתיבות אצל דודו, ראש הישיבה הרב יששכר מאיר. משם עבר לישיבת לייקווד. בחזרתו ארצה השתכן בישיבת חדרה, שם הוסמך לרבנות ועסק בקירוב רחוקים. חיבר סדרת ספרי הלכה בהלכות בשר וחלב (קיצור שולחן ערוך). הסתלק לבית עולמו בי"א אייר בשנת תשנ"ג.

י"ב אייר
רבי מסעוד אבוחצירא, אביהם של הבבא סאלי, רבי דוד ורבי יצחק, בנו הבכור של ה"אביר יעקב". נולד בשנת ה'תקפ"ט (1828) בעיר ריסאני שבמרוקו. למד את תורת הנגלה והנסתר במחיצת אביו, וסייע לו בלימוד התורה. הוסמך לרבנות ושימש כרב קהילה במקום מגורם, וכן היה ראש ישיבת "אביר יעקב". כתב עשרות פיוטי קודש (קובצו בספר "יגל יעקב") וכתב הקדמות לספרי אביו. הסתלק בי"ב אייר בשנת ה'תסר"ח. מקום קבורתו בעיר ריסאני שבמרוקו

י"ג אייר
רבי שמעון לנגברט, נולד בפולין בד' ניסן ה'תרמ"ח (1888). למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי רפאל שפירא. כשעלה לארץ ישראל פתח את ישיבת גאוני וולוז'ין בתל אביב, וכן שימש כראש ישיבה גם בבני ברק. תלמידיו היו רבי שלמה מחפוד ורבי מיכל ליפקוביץ. הסתלק לבית עולמו בי"ג אייר בשנת ה'תשמ"ג (1983), ומקום קבורתו בבית העלמין בבני ברק.

י"ד אייר
רבי אליהו חיים מייזל, נולד בעיירת הורודוק בט' סיוון ה'תקפ"א (1821). נקרא על שמו של הגאון מווילנא. לפני גיל בר מצווה למד בישיבת וולוז'ין, ובגיל שלוש עשרה בלבד הוסמך לרבנות. היה רבה של העיר לודז' ואחד ממנהיגי יהדות פולין. הסתלק לבית עולמו בי"ד אייר בשנת ה'תרע"ב (1912), ומקום קבורתו בלודז'.

ט"ו אייר
רבי דוד יהודיוף, חתנו של הבבא סאלי. על קברו חקוקות המילים: "איש נאמן... הרב המופלא, חכם לבב ואמיץ כוח, מלא בינה דעת ורוח, החסיד והעניו".

ט"ז אייר
רבי יחיאל מיכל פינשטיין, נולד בד' תמוז תרס"ז (1907) בעיירת מניסק שברוסיה. למד במחיצת דודו, רבי משה פיינשטיין. בשנת ה'תשי"ב (1952) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם הקים את ישיבת "בית יהודה" ושימש כראש ישיבה בתל אביב ובבני ברק. הסתלק לבית עולמו בט"ז אייר בשנת ה'תשס"ג (2003). מקום קבורתו בבית העלמין בבני ברק. לאחר פטירתו הודפסו כתביו בשם "חידושי הגרי"מ".

י"ז אייר
רבי משה חיים אפרים, נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. נולד במז'יבוז' (אוקראינה) בשנת ה'תק"ב (1748). חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", והיה מראשוני ממשיכי החסידות. בנו של יחיאל (מיכל), ואמו אדל, בתו של הבעל שם טוב הקדוש. קיבל תורה מסבו, ולאחר הסתלקותו למד במחיצת ה"מגיד ממזריטש". הסתלק בי"ז אייר בשנת תק"ס (1800), ומקום קבורתו באוהל סבו הבעש"ט במז'יבוז'.

י"ח אייר
רבי משה איסרליש, המכונה הרמ"א (ראשי תיבות של שמו). נולד באדר א' בשנת הר"צ (1530). שימש כפוסק וראש ישיבה, מגדולי פוסקי אשכנז. כתב הגהות על השולחן ערוך של רבי יוסף קארו. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, והיה רבה של הקהילה היהודית בעיר קז'ימייז (קרקוב). הסתלק לבית עולמו בי"ח אייר בשנת ה'של"ב (1572), ונטמן בבית העלמין בקרקוב (פולין).

י"ט אייר
רבי עזרא עטייה, ראש ישיבת "פורת יוסף". נולד בי"ז בשבט ה'תרמ"ז (1887) בעיר חלב שבסוריה, לאמו לאה ולאביו רבי יצחק עטייה. ינק תורה מרבי יהודה עטייה ורבי שאול מטלוב עבאדי, והתעלה בלימוד התורה בכל מסכתות הש"ס. בגיל 16 עלה ארצה ולמד בישיבת "אוהל מועד". לאחר מכן למד בישיבת "פורת יוסף" חברותא עם רבי יוסף ידיד הלוי. לאחר פטירת ראש הישיבה, רבי רפאל שלמה לניאדו, התמנה לתפקיד, ובמשך 45 שנות הנהגתו העמיד תלמידים רבים, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב יהודה צדקה והרב מרדכי אליהו. הסתלק לבית עולמו בי"ט אייר בשנת ה'תש"ל (1970), ומקום קבורתו בהר המנוחות שבירושלים.

כ' אייר
רבי יוסף וולטוך, בנו של הצדיק הרב שמחה בונים, מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזאלטשוב. בגיל שמונה עלה ארצה ולמד בישיבת "עץ חיים" שבירושלים. בגיל שלוש עשרה סיים ללמוד את ספר "עץ חיים". שמר על קדושת העיניים, היה עניו ולמד בישיבת המקובלים "בית אל". בכל יום הניח ארבעה זוגות תפילין. השתדל להסתיר את מעשיו וצדקותו, ובכל ברית מילה זכה לראות את אליהו הנביא. הסתלק בכ' אייר בשנת ה'תשמ"ג (1983), ומקום קבורתו בהר הזיתים.

כ"א אייר
רבי משה דיין. נולד בשנת ה'תרצ"א (1931) במצרים. למד במחיצת מרן רבי עובדיה יוסף, שכיהן באותו זמן כראש אב בית הדין במצרים. בשנת תשי"ב (1952) עבר לפריז ושם הוסמך לרבנות. בשנת תשכ"ג (1963) עלה לארץ ישראל, השתכן בעיר חולון ולימד תורה ברבים, הקים מקווה טהרה, ייסד תלמוד תורה ופעל למען השחיטה הכשרה במקום. נפטר בשנת תשל"ט (1979) ונקבר בהר הזיתים בירושלים. אחד מחיבוריו הוא הספר "ליקוטי חמד" (הלכות).

כ"ב אייר
רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, המכונה ה"סבא קדישא". נולד באיסטנבול בשנת ה'תקע"ה (1826), וגידל בביתו יתומים. בשנת ה'תרס"ח (1908) עלה ארצה, כיהן כרב בצפת ולאחר מספר שנים עבר לירושלים. מכל העולם היו שולחים אליו שאלות, והוא היה משיב לכל דורש. מסר שיעורים בהלכה ובתורת הנסתר. כתב ספרים רבים, ביניהם ספר שו"ת על השולחן ערוך. בין תלמידיו היו רבי ישראל אבוחצירא ורבי יוסף חיים זוננפלד.
עבר את גיל 120 ולעולם לא נזקק למשקפיים. עד יומו האחרון כתב פסקי הלכה וחידושי תורה. נפטר בזמן תפילת שחרית, לאחר שסיים קריאת שמע, ועוד לפני שהגיע לתפילת שמונה עשרה מסר את נשמתו ליוצרו. הסתלק בכ"ב אייר, ומקום קבורתו בירושלים.

כ"ג אייר
רבי יהושע מדינוב, רבה של דינוב, ולמד תורה במחיצתו של רבי זושא מאנפולי. תלמידיו העידו עליו שזכה לגילוי אליהו. אחד מתלמידיו, רבי צבי אלימלך שפירא, בעל הספר "בני יששכר", מילא את מקומו ברבנות העיר.

כ"ד אייר
רבי אליעזר צבי ספרין, המכונה האדמו"ר השלישי בחסידות קומרנה. נולד בעיר סמביר (אוקראינה) בשנת ה'תק"צ (1830). כתב ספרים רבים ששמותיהם חקוקים על ציונו ("דמשק אליעזר" ועוד). הסתלק בכ"ד אייר.

כ"ה אייר
רבי חיים חורי, נולד בתוניס בשנת ה'תרמ"ה (1885), ובצעירותו למד במחיצת רבי משה זקן מאזוז. הקים בג'רבה את ישיבת "תורה וחיים" וכן מוסדות חסד וצדקה. בגיל 70 עלה ארצה והתגורר בעיר באר שבע. חיבורו על התורה והש"ס נקרא "תורה וחיים". הסתלק בכ"ה אייר, ומקום קבורתו בעיר באר שבע.

כ"ו אייר
רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (שהם ראשי תיבות של שמו), מחבר הספר "מסילת ישרים". נולד באיטליה בשנת ה'תס"ז (1707). בגיל 14 ידע את כל התלמוד הבבלי בעל פה, יחד עם כתבי האר"י הקדוש וספר הזוהר. בשנת ה'תפ"ו (1726) הוסמך לרבנות. בשנת תצ"ה (1735) הגיע לאמסטרדם, שם למד ולימד בישיבת "עץ חיים", ושם חיבר את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים". הסתלק בכ"ו אייר בשנת ה'תק"ד (1744), ומקום קבורתו בארץ הקודש.

רבי שלמה גולדמן, המכונה האדמו"ר מזוועהיל. נולד באוקראינה בשנת ה'תרכ"ט (1869), בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. לימד תורה וכיהן כרב בעיר זוועהיל. עקב איום השלטונות על לומדי התורה ברח לארץ ישראל, וכאן הקים סניף של חסידות זוועהיל. התגורר בירושלים ולמד בישיבת "חיי עולם". היה בעל ענווה גדולה, אך התגלה כפועל ישועות ובעל רוח הקודש. רבים פנו אליו בשאלות והוא נהג להשיב להם. מסופר כי היה מתפלל מתוך ספר תהילים ברציפות ללא הפסק, ודלת ביתו הייתה פתוחה תמיד. בשנותיו האחרונות ייסד את ישיבת זוועהיל בירושלים. נפטר בכ"ו אייר בשנת תש"ה (1945), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

כ"ז אייר
רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. נולד בט"ו באדר ב' תרס"ה (1905) בפולין. בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו עד שהגיעו ארצה. בשנת תשי"ד הקים כאן את ישיבת "שם עולם" והתגורר בירושלים. הסתלק לבית עולמו בכ"ז אייר בשנת תשל"ו (1976).

כ"ח אייר
רבי יצחק בן יוסף מקורביל, המכונה "ספר המצוות הקטן". מחכמי הראשונים (במאה ה־13). עיקר מפעלו היה ספרו "המצוות הקטן", המחולק כימות השבוע. הסתלק בכ"ח אייר בשנת ה'מ' (1280).

כ"ט אייר
רבי מאיר מפרמישלאן, בן רבי אהרן אריה לייב, המכונה האדמו"ר השלישי מפרמישלאן, מגדולי אדמו"רי החסידות. נולד בעיר פרמישלאן (אוקראינה) בשנת ה'תק"ם (1780). מקטנותו נהג במצוות הצדקה לעניים, אהבתו לארץ ישראל הייתה רבה, ולימד סנגוריה על כל יהודי. התפרסמו עליו סיפורי מופתים רבים, והיה לבעל רוח הקודש. אחד מחיבוריו הוא "אור המאיר" ועוד. הסתלק בכ"ט אייר.