"שתינו מים משלולית": איש ההגנה האווירית חוזר לרגעים הדרמטיים

חדשות בארץ

"שתינו מים משלולית": איש ההגנה האווירית חוזר לרגעים הדרמטיים

סרן א' וחבריו רצו אל עבר תעלה. "ניסינו לשמור על שקט, קפצנו לשיח גדול בו הסתתרו עוד כמה אנשים", הוא מתאר. "שמענו את היריות מתחילות להתגבר וידעתי שאנחנו חייבים לברוח"

מ. פריד   
0
"שתינו מים משלולית": איש ההגנה האווירית חוזר לרגעים הדרמטיים
אא

סרן (במיל') א' לא דמיין ששעות בודדות לאחר שהגיע לרעים, צלילי המוזיקה יתחלפו באזעקות צבע אדום ויריות המכוונות לעברם. "בתור איש הגנה אווירית, הבנתי שקורה אירוע חריג, אלו היו מטחים כבדים", הוא סיפר בראיון לאתר חיל האוויר.

כבר בדקות הראשונות החלה בריחה המונית של כל האנשים מסביב. מפקד המשטרה שנכח באירוע ביקש מהמבלים לתפוס מחסה ולהישאר במקומות מסתור. "קיבלתי החלטה מנוגדת לכך, ואמרתי לחבריי שאנחנו מתחילים לרוץ". סרן (במיל') א' וחבריו נמלטו לרכבם. "לאחר נסיעה של קילומטר נתקלנו ברכב שנסע בכיוון הנגדי ומנע מאיתנו להמשיך את הנסיעה, הוא צעק לנו לפרסס מפני שיש חוליית מחבלים בהמשך הדרך".

סרן (במיל') א' חוטף צרור יריות לעבר רכבו ונוסע חזרה לכיוון הנגדי. "תוך כדי אני מביט למעלה ורואה מחבלים עם גלשני רוח בשמיים נוחתים בקרבתנו". באותו זמן, מאות מחבלים כבר פלשו לשטח המדינה והקיפו את מתחם המסיבה, וביצעו טבח בכל אדם שנקרה בדרכם. סרן (במיל') א' מבין שעליו לפעול במהירות. "התחלנו להתקרב לאזור היריות. בחרנו להשאיר את הרכב מאחור ורצנו כמה שיותר רחוק. התחבאנו בתעלות בטון בצידי הכביש, הפאניקה הורגשה באוויר", הוא משחזר.

סרן (במיל') א' וחבריו רצו אל עבר תעלה. "ניסינו לשמור על שקט, קפצנו לשיח גדול בו הסתתרו עוד כמה אנשים", הוא מתאר. "שמענו את היריות מתחילות להתגבר וידעתי שאנחנו חייבים לברוח. אמרתי לאנשים שבקריאה שלי אנחנו מתחילים לרוץ לכיוון פרדס שראינו באופק. הובלתי אותם בריצה כשכדורים חולפים מעל לראשנו. חלק מהאנשים נפגעו, וצעקות נשמעו ברקע, אך היינו חייבים להמשיך. תוך כדי ראיתי אנשים ושאלתי אותם אם הם יודעים לאן הם רצים. הם השיבו לי שאינם יודעים".

סרן (במיל') א', החליט לפתוח "גוגל מפות", ולהוביל אותם לכיוון אופקים במרחק של 16 קילומטרים. דקות לאחר מכן, קיבל התראה על חדירת מחבלים למקום, והחליט לשנות כיוון אל עבר מושב פטיש. במהלך הדרך הוא פגש בקבוצה של כ-200 איש, אותה הובילה שני שוטרים אשר נצמדו אל סרן (במיל') א' כחולייה קדמית. "ידענו שאנחנו נכנסים לשטח מישורי, בו יכולים להבחין בכולנו. קיבלנו החלטה להסתתר בפרדסים, שם שתינו מים בנקודות מתוך שלוליות ואכלנו פירות לא בשלים".

לאחר 7 שעות, תוך כדי שאזעקות צבע אדום לא פוסקות לרגע, סרן (במיל') א' וחבריו הגיעו לפטיש. אנשי המושב הגיעו לכיוונם עם רכבים והסיעו אותם אל ביתם. "האנשים שם הביאו לנו אוכל ודאגו לנו למקום לינה". לאורך אותן שעות סרן (במיל') א' דיבר עם אמו אך לא סיפר לה על מה שעבר. "אמרתי לה שאני אצל חבר בקריית גת ושאני במקום מוגן מפני שלא רציתי שתדאג לי. רק כשחזרתי הביתה, סיפרתי לה את מה שקרה".

סרן (במיל') א' השתחרר באוגוסט 2021 ומאז משרת שירות מילואים פעיל ביחידה. "הייתי בבית במשך ארבעה ימים עד שחזרתי לגדוד שלי והצטרפתי ללחימה". הוא מעיד כי הניסיון שרכש בשירותו הצבאי במערכת הנשק "חץ" עזרו לו באותם רגעים נוראים במסיבה. "כרגע אני בוחר להניח את המקרה בצד ולהילחם. הדבר הראשון שהמג"ד שלי אמר לי זה שהוא שמח שאני כאן איתם. אני גאה בגדוד שלי ואני אמשיך להילחם איתם עד לניצחון".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי