ט״ו בשבט מגלה: ארבעת היסודות שעליהם עומד העולם

"תחזיק חזק עלה קטן שלי..."

משל לעלה שהיה מחובר לעץ, והעלה מביט על הציפורים שפורסות כנפיים ונודדות ממקום למקום. חשקה נפשו לנדוד כמותן ולעוף. העלה היה מתוסכל וכאוב כל כך, והחל לדמות לעצמו שגם הוא יכול לעוף כציפור. והנה, יום אחד נשבה רוח סערה שניתקה את העלה מענף העץ, והוא החל לעוף בגובה הציפורים עד למרום. העלה היה כל כך מרוצה הוא הרגיש חופשי ומאושר.

עד שנחת והגיע לקרקע. אחרי יום או יומיים שהוא מונח על גבי האדמה, צבעו השתנה מירוק לחום יבש, עד שהתייבש לגמרי.

אחיי ורעיי, הנמשל הוא לאדם שמחובר לעץ החיים, שזוהי התורה הקדושה. ואם חלילה יצר הרע יחדיר לו דמיונות להיות כעוף פורח, הוא יתנתק ויהיה כעלה הנידף ברוח.

בכל בוקר אנו מתפללים מתוך סידור התפילה באמירת תפילת השחר:
"אלוקיי, נשמה שנתת בי טהורה... כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך, מלך חי וקיים".

כך העלים מחוברים לענפים ומקבלים חיים מהשורשים, כך על כל אדם לאחוז חזק חזק בשורשיו ולקבוע עיתים לתורה, וכך מובא להלכה בשולחן ערוך סימן קנה. אחיי ורעיי, התורה הינה מזון לנשמה, ועל כך כותב החכם מכל אדם, שלמה המלך ע"ה:
"והחי ייתן אל לבו" (קהלת ז, ב).

ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט, מסמל לנו כיצד עלינו לדעת להתחבר לשורשים ולא להתנתק מהם חלילה. "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). האדם נמשל לעץ, ולשם כך גם האדם וגם העץ זקוקים לכמה דברים כדי לדאוג להמשך קיומם: מים, אוויר, אדמה ואש אור השמש. כך העץ זקוק לארבעת היסודות הללו, והעיקר הוא להיות מחובר עם השורשים לאדמה, לקרקע.

מהם ארבעת היסודות?

מים הם מקור החיים שממנו צומח העץ. אומרת הגמרא הקדושה במסכת תענית ז: למה נמשלו דברי תורה למים? כמו שכתוב: "הוי כל צמא לכו למים". לומר לך, מה מים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אינם מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה וענוותן. ולכן "אין מים אלא תורה" (בבא קמא פב ע"א). התורה היא החיים.

אוויר כמו שהעץ ושורשיו זקוקים לאוויר, כך האדם זקוק לאוויר לנשימה. ומובא בספר תהילים פרק קנ פסוק ו:
"כל הנשמה תהלל יה, הללו יה".
ומפרש הצדיק רבי חיים פלאג'י זצ"ל: להודות לקב"ה על כל נשימה ונשימה תהלל יה (בספרו החיים יודוך).

אחיי ורעיי, עלינו להודות על כל רגע בחיינו שאנו נושמים, לעצור לרגע ולומר פרק תהילים שחפץ ליבכם בכוונת הלב, ובכל הזדמנות לומר תודה להשם שאני נושם.

אדמה כל עץ זקוק לאדמה, לקרקע, למטרת אחיזת שורשיו. וככל שנראה פירות רבים ומשובחים על ענפי העץ, נבין ששורשיו איתנים, ובהם מקור מים חיים לגזע, לשורשים, לענפים, לעלים ולפירות.

אש שמש כל עץ, שיח ועלה זקוק לאור השמש כדי לצמוח, להניב פירותיו ולחזק את שורשיו, ובמיוחד להפיק חמצן בתהליך הפוטוסינתזה, שהוא מקור לחידוש החמצן באוויר. כך האדם וילדיו ההוגים בתורה מקיימים את העולם. אומרת הגמרא הקדושה:
"אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן" (מסכת שבת קיט). התורה נמשלה לאש, דכתיב:
"הלא כה דברי כאש" (ירמיהו כג, כט).

ועוד אומרת הגמרא הקדושה: כך כל מילה שאנו הוגים מהתורה הקדושה אנו מעניקים חיים לעולם כולו, וכל שכן ילדים קטנים שבזכותם, בזכות הבל פיהם, עומד העולם.

יהי רצון שנזכה לגאולה, ויתקיים בנו הכתוב:
"את צמח דוד עבדך במהרה תצמיח".

בברכה,
ארז קדוסי.