יום הושענא רבא: מנהגי היום השביעי של סוכות

יום הושענא רבא הוא למעשה היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. ביום זה נכתב בזוהר כי יש עניין מיוחד באיחול "פתקא טבא" (פתק טוב): "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך".

בחג הסוכות אנו מצווים לשבת בסוכה וליטול את ארבעת המינים (הדס, אתרוג, לולב וערבה). בזמן שהיה קיים בית המקדש הייתה מצווה הקשור בערבה, מלבד נטילתה. ליד המזבח הונח ענף ערבה גבוה, ובכל יום בימי הסוכות היו הכהנים מקיפים את המזבח פעם אחת ומתפללים אל הקב"ה "אנא ה', הושיעה נא!", ודעה נוספת בתלמוד מצביעה על כך שהכהנים אמרו: "אני והוא הושיעה נא!". בהושענא רבא נהגו הכהנים להקיף 7 פעמים את המזבח ונהגו לעשות זאת גם כאשר חל הושענא רבא ביום שבת.  

לזכר אותו יום הושענא רבא שנחגג בבית המקדש, אנו חוגגים גם היום, רק בצורה מעט שונה. בהושענא רבא מרבים ללמוד תורה ונוהגים לקרוא את כל חומש דברים, לסיים ספר תהילים לאחר חצות הלילה. קיימת תפילה מיוחדת לסוף קריאת ספר התהלים בהושענא רבא, המופיעה בספרי התהלים.

בדומה להקפות המזבח, כיום נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת בכל אחד מימי הסוכות ולקרוא נוסח "הושענות", שתוקן על בסיס תפילת הכהנים בבית המקדש. ביום השביעי, הושענא רבא, מקיפים כימי קדם את הבימה כ- 7 פעמים ומתפללים תפילות על גשמי ברכה, ביאת משיח צדקנו, פרנסה טובה ועוד.

לאחר קריאת ה"הושענות" לוקחים 5 ערבות וחובטים אותן על הקרקע. לאחר מכן קוראים תפילת "יהי רצון" מיוחדת למעמד זה. במקומות בהם יש נוהג לאכול בסוכה שבעה ימים, נוהגים גם להיכנס אל הסוכה ולשבת בה לפני סוף היום השביעי, על מנת "להיפרד מן הסוכה". מיד לאחר יום הושענא רבא נכנסים ליום השמיני, שמיני עצרת, וחוגגים את שמחת התורה. יהי רצון שנחתם לשנה טובה ומתוקה ושייבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן.  

הושענא רבה: ליל הושענא רבה מה זה? | מה מותר ומה אסור לעשות במהלך החג? הרב יהונתן ענבה: