"יהודי אף פעם לא מתפרק": האסונות שטמונים בחופש הגדול

"ויצאו מלפני משה" כשלמדתי בישיבה והיינו יוצאים לחופשת בין הזמנים, היה המשגיח רבי אליהו לופיאן זצ"ל אומר לנו את הדברים הבאים: כתוב: "וַּיַקהֵל מֹשֶה אֶתּכָל עֲדַ תבנֵי יִשרָאֵל וַיֹאמֶר אֲלֵהֶם...", ואחר כך כתוב: "וַיֵצאּוּ כָל עֲדַ תבנֵי יִשרָאֵל מִּלִפנֵי מֹשֶה" (שמות לה, כ). והרי אם משה הקהיל אותם – ברור שיצאו מלפניו, ומה באה התורה לחדש? אלא שהמילים  הללו באות ללמדנו דבר מה. הרי ודאי לנו שכל מי שהיה ליד משה רבינו היה מתעלה, אבל הפסוקְ אומר: "וַיֵצאּו כָל עֲדַ תּבנֵי יִשרָאֵל מִלִפנֵי מֹשֶה" – גם לאחר שיצאו וכבר אינם לידו, עדיין ניכר עליהם שהיו אצל משה. אמר לנו רבי אליהו: "כשאתם עוזבים את הישיבה ויוצאים לבין הזמנים, אני מבקש מכם שיראו עליכם שיצאתם מפה".

החופש הגדול הגיע, והילדים רוצים לשחק, להשתחרר ולהוציא מרץ. צריך לאפשר להם לקפוץ ולהשתולל. לעולם לא אקרא לזה "להתפרק", כי יהודי לעולם אינו מתפרק. יש לנו עול של תורה ומצוות, ואת העול הזה לא מורידים גם בחופש. טיולים עם חברים הבעיה מתחילה כשהילדים רוצים לצאת. חבריהם יוצאים לטיול, וגם הם רוצים לצאת. איני יודע למה לא יוצאים בקמפיין נגד טיולים עם חברים במטרה שלא יהיו עוד אסונות. כל שנה שומעים על אסונות.

צריכים תעמולה שתגרום לכך שבחורי ישיבה לא ירצו לצאת. אבל כל זמן שהאווירה הזו קיימת, אם אתה לא יוצא לטיול אתה פשוט לא קיים, אתה לא עם ה"חבר'ה". בנות שיוצאות לבדן ילדים שיוצאים ללא פיקוח זה אסון! גם בנות.

קבוצת בנות מתארגנת, נוסעת לצפת, לוקחת חדר לשבת בצפת. ההורים חושבים: 'לא נורא, הן בנות טובות...' אין להורים מושג כמה אסונות יש מהדברים הללו. היום יוצאות לטיול כזה חמש או שש בנות, וזה אסון... יש כל כך הרבה קלקולים מהטיולים האלה, כשבת נמצאת שבת שלימה ללא פיקוח. ובת צריכה פיקוח גם כשהיא בת שמונה עשרה, ואפילו כשהיא בת עשרים.

אז איך משתחררים? סע איתו לים! במקום שהילד ירצה לצאת עם חברים, צא איתו אתה. תקדיש לו יום אחד. שהילד ירגיש – יצאתי, השתחררתי קצת... כשילד לא מקבל שחרור בבית, הוא מחפש אותו בחוץ. הוא בוכה ומקטר במשך כל היום, והוא צודק. מה הוא מרגיש? 'אני הילד המסכן של בני ברק, היחיד שלא יוצא'. והתוצאה היא, כמובן, שכשהוא יגדל, כשהוא יהיה בן ארבע עשרה או חמש עשרה, הוא לא ירצה חיים כאלה.

הוא ימרוד, ובצדק. גם ילד שאוהב ללמוד, ורק ללמוד, צריך מידי פעם בפעם להשתחרר ולהוציא את המרץ. צריך לנסוע איתו בבין הזמנים לים ולבריכה, לשחק איתו ולטייל איתו. תן לו להשתחרר עם אבא. סע איתו לפארקים עם בריכות מים ואבובים – זה מצוין לילדים, זה נהדר. וזה ודאי עדיף מ"להתפרק" עם חבר.

(באדיבות משכן שילה)