"זכורה לי היטב דמותו": הרב זמיר כהן מתוודה לגבי המקובל

מספר הגאון הרב זמיר כהן שליט"א: "כילד, זכורה לי היטב דמותו של המקובל הרב ששון לוי זצ"ל עם גלימתו ומצנפתו, הוא היה מופיע לפתע בתחילת הרחוב, צועד בצעדים מהירים, וכבר היה בסוף הרחוב כשפיו אינו פוסק מלמלמל דברי תורה.

כשדמותו ההדורה הייתה מופיעה, היו כל הילדים מפסיקים את משחקם ורצים אליו לנשק את ידו. ומה הוא היה מברך? היה מניח את ידו על ראשו של כל ילד תוך כדי הליכה, אבל פיו היה ממשיך לדבר בדברי תורה. זה היה מוסר השכל לכל החיים, עד כמה צריך ואפשר לנצל כל רגע.

הרה"ג ר' יהודה צדקה למד שנים רבות חברותא עם רבינו. כאשר הגיע תלמיד, היו מכסים את ספר הקבלה, ומראים כלפי חוץ גמרא. הרב יהודה צדקה זצ"ל היה מפנה אליו אנשים הזקוקים לברכה וישועה והיה אומר להם שברכתו של חכם ששון לוי היא כברכתו של ה'בבא סאלי', אין צורך לנסוע לנתיבות, יש לנו כאן 'בבא סאלי' ממש שכל ברכותיו מתקיימות. ואכן תפילותיו הושיעו רבים, ובכל המקרים שהוצרכו לניתוחים מסובכים היה מברך ומיד היו נרפאים.

שכן, מעשה באברך, שאשתו קשתה ללדת, והפנוהו לחכם ששון לבקש את ברכתו, משברכו שב לבית הרפואה שם נאמר לו, שלפתע ב"ה הכל הסתדר והבעיה שהייתה חלפה כלא הייתה ואשתכו ילדה בקלות, משנאמרה לו השעה, שבה ילדה, מצא האברך שזהו היה בדיוק הזמן בו הרב הקדוש, רבי ששון, סיים את ברכתו, ומאז בכל פעם שאשתו נכנסה ל(חודש)תשיעי היה בא לצדיק לקבל את ברכתו ללידה קלה.

פעם טעו האברך ואשתו בחשבונם, ובא האברך באמצע החודש השמיני לבקש את ברכתו של רבינו, אבל חכם ששון לא ברכהו, רק אמר לו: "הקדמת, הפעם עדיין לא הגיע הזמן, כשיגיע הזמן תבוא". מששב האברך לביתו עבר עם אשתו שנית על החשבון ומצאו שטעו בשבועיים ימים, וכשנכנס האברך בזמן התברך, ושוב ילדה אשתו לידה קלה.