הרב ארז קדוסי משתף: 17 שנות ציפייה הסתיימו בזכות רגע אחד של שתיקה

בשנת תר"ע, בעיצומו של האביב הליטאי, נולד ילד שעתיד להנהיג את עולם ההלכה כולו - מרן פוסק הדור, רבנו יוסף שלום אלישיב זצוק"ל. לימים יאמרו עליו גדולי ישראל: "הוא לא רק פוסק - הוא נשמת ההלכה". אך מאחורי לידתו מסתתרת תפילה חרישית של אישה צדקת, חיה מושא היה שמה, אמו של הרב, שנשאה עיניה לבורא עולם דווקא מתוך מעשה של שתיקה וענווה.

חיה מושא הייתה בתו של המקובל האלוקי, רבי שלמה אלישיב זצוק"ל, מחבר הספרים העמוקים "לשם שבו ואחלמה", ורעייתו של הגאון רבי אברהם אלישיב. לאחר 17 שנות ציפייה ושתיקה - נולד בנם היחיד.

וכיצד נפתחו שערי שמים?

בעיירות ליטא של אותם ימים היה יום קבוע שבו הנשים היו עוסקות בכיבוס - יום שכונה בפשטות "יום הכביסה". עמל כפיים, מים קרים, בגדים לבנים על חבלים פשוטים - אלו היו מראות השגרה. באחד הימים, לאחר שעות של עבודה, תלתה חיה מושא את כביסתה בחצר הבית. אך חבל הכביסה השתרבב מעט לחצר השכנה - זו, שלא הייתה מרוצה מכך, הוציאה מספריים וחתכה את החבל. כל הבגדים הלבנים נפלו לקרקע המלוכלכת.

האישה הצדקת ראתה את הכביסה המלוכלכת - ושתקה. לא גערה, לא פנתה, לא הקפידה. במקום זאת, אספה את הבגדים המלוכלכים, כיבסה בשנית ותלתה שוב - באותו מקום ממש.

בערב, כששב בעלה מבית המדרש ושאל לשלומה - כמעט סיפרה לו. אך כבשה את פיה. במקום ללבות אש של לשון הרע, הסתפקה במילים פשוטות: "ברוך השם, היה יום נפלא".

רגע לאחר מכן - דפיקות בדלת. השכנה עומדת שם, נבוכה, בוכייה: "סליחה... בני הקטן חולה מאוד, קודח מחום. אנא ממך, מחלי לי, בלב שלם!" וחיה מושא? לא רק שמחלה - אלא אף פתחה ספר תהילים, בירכה את הילד לרפואה שלמה, והוסיפה תפילה חרישית: "ריבונו של עולם, בזכות מעלת הוויתור - זכני לזרע של קיימא".

ובאותה השנה - נולד הצדיק.

הילד ההוא, שנולד מתוך שתיקה, מתוך חסד של אמת, מתוך הנהגה של "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" - היה למי שהאיר את עיני הדור בפסקיו, בענוותו, ובגדלותו התורנית שאין לה שיעור - מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, אביה של הרבנית בת־שבע קניבסקי ע"ה, רעייתו של שר התורה, רבי חיים קניבסקי זצוק"ל.

כמו שאמר מרן הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל:
"נער הייתי וגם זקנתי - ולא ראיתי מוותר מפסיד."

והמסר ברור: הוויתור אינו חולשה - אלא כוח עליון. ובימים של עקבתא דמשיחא - אלו הזכויות שמביאות את הגאולה.