הוא שמע דברי תורה ואז פרץ בבכי: הרב ארז קדוסי בסיפור חיזוק מרגש

הרב ארז קדוסי משתף בסיפור אישי שהגיע אליו ממקור ישיר, סיפור שממחיש בעוצמה את כוחה של מילה תורנית ואת עומק ההשפעה שיש לדברי תורה גם במקומות הבלתי צפויים ביותר.

מדובר בבחור ישיבה שקיבל זימון ללשכת הגיוס, יחד עם חבר נוסף, באותו יום ובאותה שעה. השניים, תלמידי ישיבה מן המניין, יצאו מביתם בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר תפילת שחרית, והמתינו בתחנת האוטובוס בדרכם לבסיס תל השומר. כבר מהרגע שנפגשו, כך סיפר הבחור, השיחה ביניהם נסובה אך ורק סביב לימוד תורה, סוגיות, רעיונות ודברי חיזוק. לא שיחת חולין, לא עיסוק בעניינים צדדיים, אלא עיסוק רציף בדברי קודש.

גם במהלך הנסיעה עצמה, כשהאוטובוס עשה דרכו אל היעד, השניים המשיכו לשוחח באותו אופן, כשהם שקועים בלימוד ובדיבור תורני. הנסיעה עברה בשלום, וכשהאוטובוס הגיע לתחנה הסמוכה ללשכת הגיוס, הם קמו ממקומם והתכוננו לרדת. דווקא אז, ברגע שנראה שפרק הנסיעה הסתיים, התרחש אירוע שלא ציפו לו.

נער צעיר, בגיל ההתבגרות, פנה אליהם לפתע. הוא נראה נסער, עיניו דומעות, ובכיו לא פסק. לאחר שהסיר את האוזניות שהיו על אוזניו, הוא שיתף אותם במה שעבר עליו במהלך הנסיעה. לדבריו, אף שהאזין למוזיקה דרך האוזניות, הוא מצא את עצמו שומע בבירור את דברי התורה שנאמרו מאחוריו. השיחה שלהם, כך העיד, נגעה בו בעומק לבו, ריתקה אותו וגרמה לו התרגשות גדולה.

הנער סיפר כי בשלב מסוים החליט להסיר את האוזניות לגמרי. הוא הסביר שהשמעת שירים ריקים מתוכן כבר הכבידה עליו, בעוד שדברי התורה ששמע העניקו לו תחושת רוגע ומתיקות פנימית. עד כדי כך, אמר, שהנשמה שלו התמלאה עונג, והרגש שעלה בו גרם לו לפרוץ בבכי.

הסיפור הזה מתחבר לדברי רבי חיים ויטאל, שכתב בספרו שערי קדושה כי האדם מורכב מגוף ומנשמה. משמעות הדבר היא שכל יהודי, בן או בת, נושא בתוכו נשמה השייכת לבן מלך. נשמה זו, מטבעה, כמהה לשמוע דברי תורה, שכן הצמא הרוחני הוא עמוק ואמיתי.

גם דברי שלמה המלך בספר קהלת מקבלים כאן ביטוי,שלמה המלך כותב בספר קהלת פרק ז' פסוק ב' "והחי ייתן אל ליבו" כאשר הוא מדגיש כי האדם צריך לשים את הדברים התורניים אל לבו.

מתוך תחושה זו פנו שני בחורי הישיבה אל הנער ואמרו לו מילות עידוד פשוטות וברורות. הם קראו לו להתחזק, למצוא את דרכו אל בית המדרש ולהצטרף לשיעורי תורה, מתוך אמונה שהחיבור הזה ייתן מענה לכמיהה שהרגיש.

הסיפור הזה מדגיש כיצד גם שיחה שקטה בין שני לומדי תורה יכולה לחדור לבבות, לעורר נשמה ולפתוח פתח של חיזוק במקום שאיש לא תכנן מראש.