על הניסים: סגולות נפלאות לימי החנוכה - היום השביעי

החלק השביעי:

-שריפת הפתילות מוזכרת בספרי הראשונים. כן מביא הכלבו (סי' מד),הר"ן (שבת כא) והטור (תרעז),שכותב: "הנותר מן השמן והפתילות עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו".

-המאירי כותב (שבת כא א) על מנהג זה: "כן נוהגים לכנס כל הפתילות, ובלילה אחרונה שורף את כולן". יש נוהגים להמתין בשריפתן עד ערב פסח, שאז שורפים אותן ביחד עם החמץ".

-אדמור"י החסידות נוהגים לקיים המנהג ברוב עם ב'זאת חנוכה'. בעל 'בני יששכר' (כסלו מאמר ד) מפרש טעמו של דבר: "הטעם, כיוון שהוא מסוד אותו האור שהבדילו הקב"ה לעתיד לבא, אסור להשתמש בו בחול, עד בא יום המקוה לה', 'והכה לך ה' לאור עולם ואלקיך לתפארתך'" (ישעיה ס כט).

-בסידור האריז"ל מובא שבעת שריפת השמן הנותר יש לומר את פרק סז שבתהלים: 'למנצח בנגינות'.

-בקהילות רבות נהגו לשרוף את השמן והפתילות הנותרים מנרות החנוכה ברוב עם, ויש שהקפידו לשורפם דוקא ביום, כשריפת הנותר מן הקדשים שאינה אלא ביום, וכן מנהג קרלין.

-יש שנהגו להמתין ולשורפם בעת שריפת החמץ בערב פסח, וכן מנהג קהילת בעלזא; וכפי האמור לעיל - שמן  שבודאי אסור בהנאה יש לשורפו מיד לאחר החנוכה.