הקצינה שחשפה את פרשת שדה תימן בפוליגרף, והאמת שלא נאמרה בבית המשפט

חקירתה הפלילית של הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, ממשיכה לעורר גלים בצמרת הביטחונית והמשפטית. מדובר בפרשה נפיצה הקשורה להדלפת סרטון מפרשת שדה תימן, כאשר כעת מתברר כי גורמים מתוך המערכת הצבאית הם שחשפו את המידע הרגיש לתקשורת.

היום (ראשון) נחשפו פרטים חדשים בכתבה שפורסמה בווינט, מהם עולה כי קצינה צעירה משורות הפרקליטות הצבאית היא זו שחשפה את קיומה של ההדלפה, זאת לאחר שנחקרה במסגרת בדיקה שגרתית שביצע לה השב"כ במהלך ימי חול המועד סוכות. במהלך התשאול, הועברה הקצינה בדיקת פוליגרף, אשר במהלכה נשאלה על קשרים עם עיתונאים והאם ביצעה עבירות משמעת.

למרות שהתשובות שניתנו לא הובילו למסקנות חד משמעיות, חוקר השב"כ שוחח עימה באופן בלתי פורמלי בשיחת רקע, שם נפתחו הסדקים. בשלב זה, לדברי הדיווח, היא הודתה כי בפרקליטות סופרו שקרים לבית המשפט העליון, וכן התוודתה על עצם הדלפת הסרטון.

בהמשך נמסר כי זהותה של הקצינה לא נחשפה על פי החלטת בית משפט השלום בתל אביב, אך לא ברור אם קידומה הצפוי בצה"ל ייצא לפועל או הוקפא בשל הסטטוס שלה כחשודה בפרשה.

עוד נודע כי המידע שהובילה הקצינה לחשוף, היה ידוע לעד שמונה קצינים נוספים בפרקליטות, אשר השתתפו בפגישה בה דנה הפצ"רית בפרטים שנוגעים לסרטון. המשמעות: החקירה לא צפויה להיעצר כאן, וייתכנו זימונים נוספים וצעדים פיקודיים נגד המעורבים.

בקרב מקורביה של אותה קצינה נטען כי "ייתכן שבתחילה גיבתה את ההדלפה, אך כשהבינה שהפרקליטות מסרה מידע שקרי לבג"ץ, היא לא יכלה לשתוק עוד". לדברי מקור אחר שהתראיין לווינט, "אם באמת רצו לפעול לפי ההנחיות, היה עליהם לעבור דרך דובר צה"ל".

החלטה משמעותית שהתקבלה לאחרונה היא העברת הטיפול בפרשה מהפרקליטות הצבאית לידי היועצת המשפטית לממשלה. לפי הדיווחים, המהלך נועד להבטיח שיתר הקצינים שייחקרו יוכלו לשתף פעולה מבלי לחשוש מחשיפה או הדלפות.

פרטים נוספים שפורסמו בכאן חדשות מלמדים כי ההדלפה הייתה ידועה למעגל פנימי מצומצם בפרקליטות, אך במשך כשנה וחודשיים הוחלט לא לדון בה בגלוי. חמור מכך, כאשר נפתחה בדיקה באשר לזהות המדליף, מונתה על ידי הפצ"רית ועדת בדיקה בראשות סגנה, אל"מ גל עשאהל. אלא שלפי הטענות, הבדיקה לא כללה אפילו תשאול של הקצינים המרכזיים שידעו על הסרטון, כלומר, הליך הבירור היה לוקה בחסר.

בדו"ח נטען כי אילולא רגשות האשם של הקצינה, קשר השתיקה היה עלול להימשך. הרי לפוליגרף ישנה פרוצדורה קבועה, והנבדק יודע מראש על אילו שאלות יישאל. במקרה זה, היא הייתה יכולה להתחמק אם הייתה בוחרת שלא לספר, משום שהפעולות נעשו לכאורה לפי הנחיית הדרג הבכיר.

אמש הצטרף שר המשפטים יריב לוין לדיון הציבורי סביב הנושא, כשבמכתב רשמי ששלח ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, הבהיר כי היא אינה רשאית לטפל בפרשת שדה תימן. לוין הדגיש כי יש להימנע מכל עיסוק במינוי ממלא מקום לפצ"רית, בחקירת ההדלפה או בכל סוגיה אחרת הקשורה לפרשה.

לוין אף טען כי בשל מעורבותה האישית לכאורה של מיארה בפרטים הנחקרים, ואף אפשרות שהיא תידרש לעדות, קיימת מניעה משפטית שתטפל בעניין. בנוסף הדגיש, כי יש חשש למעורבות של מיארה או אנשיה במתן מידע כוזב לבג"ץ ובניסיון לשבש הליכים חקירתיים ומשפטיים שהתנהלו בהקשר לפרשה.