דוד זיני יוכל להיות ראש השב"כ - אבל רק בעוד חודשיים

בג"ץ ראש השב"כ: השופטים קיבלו היום (שלישי) את מתווה הפשרה שמאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף במילואים דוד זיני לראש השב"כ - אך רק בעוד 60 יום, לאחר תום תקופת הבירור בנוגע לפרשת "קטר-גייט". בכך נסתם הגולל לעת עתה על עתירות שדרשו לחסום את המינוי בטענה לחשש לשיקולים זרים.

את פשרת האיזון הציעה השופטת כנפי שטייניץ, המהווה את לשון המאזניים בהרכב. על פי ההסדר, יוארך מינויו של ממלא מקום ראש השב"כ הנוכחי, ובסיומה של התקופה - יוכל ראש הממשלה למנות את זיני ללא הגבלות, כל עוד לא יחולו שינויים מדיניים דרמטיים, כגון הכרזה על בחירות פתע.

לכאורה מדובר בניצחון מהותי לנתניהו: בג"ץ לא אימץ את עמדתה התקיפה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שקבעה בעבר כי לא ניתן למנות את זיני בשל החשדות בפרשת המימון הקטרי. בהרב מיארה אף ניסתה להכניס סעיפים מגבילים לפשרה, בהם התחייבות להיוועצות עם ועדת גרוניס והחרגת אפשרות המינוי במקרה של אירוע פוליטי חריג - אך שופטי בג"ץ דחו את הבקשות.

בפועל, מדובר גם בניצחון ליועמ"שית, שהצליחה לעכב את מינויו של זיני בחודשיים - פרק זמן שעשוי להתברר כקריטי. כפי שצוין ב"כאן חדשות", עיכוב המינוי עלול להוביל לתרחישים חדשים, בהם אפשרות לבחירות מוקדמות, שינוי במצב הפוליטי או החלטות אחרות שישנו את תמונת המצב ויגרמו לממשלה לוותר על מינויו של זיני.

למרות הפסיקה, שאלת זהותו של ראש השב"כ הבא טרם הוכרעה סופית. בחודשים הקרובים תמשיך ועדת גרוניס ללוות את ההליך, והמציאות הפוליטית בישראל תוסיף להיות נזילה. ככל שיעברו הימים, כך יעלה הסיכון שזיני - שמוערך מאוד במערכת הביטחון - לא יזכה במינוי.

לצד זאת, נתניהו השיג הכרה בזכותו כראש ממשלה למנות את ראש שירות הביטחון הכללי לפי שיקול דעתו, תוך הסתייגות מסוימת של בג"ץ ומערכת המשפט.