בג"ץ הכריע: פיטורי ראש השב"כ נעשו בניגוד לדין ובהליך פגום

בפסק דין דרמטי שניתן היום (רביעי), קבע בג"ץ כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ התקבלה באופן לא תקין, בניגוד לדין ובאופן שאינו עומד באמות המידה של המשפט המינהלי. על אף שראש השב"כ הודיע בינתיים על כוונתו לפרוש מיוזמתו, קבע הרכב השופטים - בראשות הנשיא יצחק עמית ובהשתתפות המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז - כי יש מקום להכריע בסוגיה העקרונית.

בפתח דבריו ציין הנשיא עמית כי מדובר בהחלטה ראשונה מסוגה בתולדות המדינה - פיטורי ראש אחד מהגופים הרגישים והבכירים ביותר בשירות הציבורי, ללא פנייה לוועדה המייעצת, ללא הצגת ראיות, ותוך ניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה. "מדובר באירוע חמור בעל השלכות מערכתיות עמוקות על ממלכתיותו ועצמאותו של שירות הביטחון הכללי", קבע עמית.

בפסק הדין פורטו שורת כשלים שנפלו בהליך: הממשלה לא פנתה לוועדת גרוניס כמתחייב; לא הוצגה תשתית עובדתית; ראש הממשלה פעל תוך ניגוד עניינים בשל חקירות המתנהלות נגד מקורביו; ולראש השב"כ לא נערך שימוע מסודר. "החלטה כזו דורשת רף גבוה במיוחד של הצדקה", כתב הנשיא, "והממשלה לא עמדה בו - אפילו לא קרוב".

עמית הוסיף כי טענת ראש הממשלה על "אובדן אמון מקצועי" לא לוותה ולו בדוגמה אחת קונקרטית, וכי לא ניתן לבסס עליה מהלך כה דרמטי. משכך, ולאור מעורבות ראש השב"כ בחקירות רגישות, מצא עצמו ראש הממשלה במצב של ניגוד עניינים שאינו מאפשר קבלת החלטה בעניינו.

המשנה לנשיא נעם סולברג סבר כי מאחר שראש השב"כ כבר הודיע על סיום כהונתו, אין לבית המשפט להכריע בנושא עקרוני שאין בו תועלת מעשית. הוא הדגיש את חשיבות ההפרדה בין המשפט לזירה הפוליטית: "אל לנו להיגרר לשם, גם אם מושכים אותנו".

לעומתו, השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה לדעת הנשיא, והדגישה כי המקרה מציף שאלות מהותיות שעלולות לשוב בעתיד. "גם בעת מלחמה - מחויבות הממשלה לשלטון החוק נותרת איתנה. עצמאות שומרי הסף אינה מותרות - היא תנאי לחוסן הלאומי".