התוכן שבמסכה

שם המאמר הנוכחי עלול להישמע כמו אחד מסרטי האימה של היצ'קוק, אבל זה לא.  כותרת המאמר עשויה אף להזכיר את חג הפורים העומד בפתח ומתקרב אלינו בצעדי ענק שבו הילדים שמים מסכות על הפנים, שרים שירים ורוקדים ריקודים כחלק מהתחפושות בפורים, "מסכות על הפנים, שירים וריקודים..". מדוע שמים מסכות דווקא על הפנים, ולא נאמר על הגב? כי הפנים מדברות. הפנים מביעות תחושות והרגשות. דרך הפנים וההבעות שבו אנחנו למעשה מדברים גם ללא מילים. המסכה כאמור יכולה לשנות את ההבעה האמתית ואנחנו יכולים להשתתף בהצגה. כמו למשל אנחנו יכולים לכעוס על משהוא, ולכשנראה אותו נעמיד פנים ונעטה מסכה אחרת על הפנים, נחייך ונראה לו כאילו שאנחנו מרוצים ממנו וכלום לא קרה.

יש האומרים כי מקור המילה מסכה לקוחה מערבית, ופירושה תחפושת אנושית. אולם שורש המילה מאותיות הקודש בעברית מ.ס.כ – מסכה: כמעין מסך, חוצץ, חומה, מלשון חציצה. הפעם עסקינן במסכה אנושית. האם יש כזה דבר? תתפלאו לשמוע שכן, יש כזה דבר ורובנו משמשים בה ואפילו כמה פעמים ביום; יתרה מזו לרובנו יש כמה כאלה , לא רק אחת, והשימוש בהן נעשה בתדירויות שונות ובהתאם לחוסר המודעות וכן בסיטואציות השונות והמגוונות בחיים. את המסכה אנו שמים על הפנים, וכאמור קיימות עשרות אם לא מאות סוגים של מסכות. אולם האם פעם שאלתם את עצמכם מה מסתתר מאחורי המסכה שלי, ומה מאחורי המסכה של האחר? ומדוע אנחנו בכלל זקוקים לשים מסכה? האם מסתתר אולי גם משהו רגשי, פסיכולוגי תדמתני מאחורי שימת המסכה? האם למסכה תפקיד חשוב ואולי גם שאינו מודע בחיינו? לפני שננסה להיכנס לתוך בליל התשובות והעיונים שבדברים , אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי הצהריים. אימא של אחת המשודכות התקשרה אליי ובקשה לשאול אם ישנה הצעה עבור ביתה. הבחורה אומנם מלומדת מאוד, אינטליגנטית אך יחד עם זאת במראה החיצוני נמנית מבין הבחורות הממוצעות מינוס. הביטוי הראשון שאימה טרחה להזכיר באוזני מספר פעמים, ואולי שגם מצא את תוכן השיחה (ואולי גם את יתר השיחות), הינו היותה רופאה. כלומר אמה טרחה להדביק נורמות חברתיות השייכות לתחום הרפואה אשר נלווים כמשהו מוטבע לאישיותה, כנראה סופח אליו אינספור תארים ואולי גם תכונות בינאישיות שלא תמיד מצדיקות ונכונות. במילים אחרות, היותה רופאה ממגנט אליה תוכנות חיצוניות ובינאישיות שלא בהכרח קיימים במציאות. מסכה? וודאי. העמדת פנים ? ללא ספק. האם ייחסה לה תכונות מתוקף היותה רופאה, לזה קוראים בז'רגון המקצועי "סטיגמה". ידוע לכל שסטיגמות עושות להן כנפיים. כבני אדם קיימת נטייה לא מודעת להטביע לקבוצות כלשהן תכונות מסוימות והן כביכול מצדיקות את עצמן.

ניקח לדוגמה "טייס", סביר להניח שהוא בעל אינטליגנציה גבוהה במיוחד, חכם , מלומד, מוכשר ושנון, בעל יכולות וכישורים מובחנים, מגיע ממעמד סוציואקונומי גבוהה, מרושת חברתית ועוד. לעומתו, מנקה רחובות, יהיה בדרך כלל בעל סטיגמות שליליות ויצטייר בפני החברה כבחור עצלן, טיפש, בעל מזג חם, אחד כזה שאין לי יותר מידי שאיפות בחיים. לא סיים בגרות, נזרק ביסודי מבית הספר, ההורים שלו הכו אותו והוא סבל מהתעללות פיזית ונפשית. מוכר וידוע הסיפורים על "השד העדתי", עם הסטיגמות שאין להן שום בסיס במציאות, והן אפילו על גבול הגיחוך, "מרוקאי סכין", "ערקי פיג'מה", "רומני  יבש", "תימני קמצן" ועוד. עצרו רגע!! מי אמר שכל זה נכון? מי אמר מי אמר שהטייס יותר טוב מהמנקה? ומי אמר שהוא "שווה" יותר? ומי אמר ששפר עליו מזלו יותר מאשר ההוא? מי אמר שעדה כזו יותר טובה או פחות מאחרת? מי אמר שהסטיגמות נכונות? שימו לב באיזה העמדת פנים ומסכה אנו חיים. יכול להיות שהטייס למול המנקה נחשב כיותר מוצלח בחברה המודרנית, וכאחד ששפר עליו מזלו. אולם מפה ועד להמצאת תכונות, סטיגמות, השוואות וייחוסים זה כבר מציאות שונה. בפועל, אנחנו מוכנים להשפיל ולבזות את האחר כדי להעלות את הדימוי העצמי שלנו. להעלות את הביטחון העצמי על חשבון הורדת הביטחון של האחר, וזה נעשה גם באמצעות מסכות. אנחנו עלולים חלילה אפילו להמציא שקרים על עדה שלמה. ברם, אם עסקינן בחג פורים, נמצא ששקרים ורמאיות על עם שלם עלול להביא עד כדי חורבן, כפי שסופר והומצא על ידי המן הרשע צורר היהודים לאחשוורוש. הוא היה מוכן לאבד, להשמיד ולהרוג עם שלם במחיר הקנאה שלו כלפינו. הוא ביחד עם המלך אחשוורוש היו שטופי זימה, צרות עין וקנאה על היהודים. אולם לא נאה ויאה למלך להראות שנאה כלפי נתיניו, העמיד פנים כאלו הם ידידיו, עטה על פניו מסכה שקרית וזדונית והזמינם לסעודה מפוארת וחגיגית במיוחד ביחד עם שותפו, המן שתפקד כעוזרו האישי והמדופלם (כזכור טבעת המלך הייתה אצלו) והשנאה והאיבה שרחשו ליהודים הייתה קיצונית ביותר, וכידוע זו הסעודה שבגינה נגזרה כליה על עם ישראל. שניהם, המן ואחשוורוש עטו על פניהם מסכות מבוקר ועד ערב ולא בחלו בשום אמצעים להשיג את מטרותיהם הזדוניות כל אחד בהתאם לתפקידו והאמצעים שעמדו לרשותו. לאורך כל המגילה נמצא אלמנטים מבריקים ומתוחכמים של העמדות פנים ולבוש מסכות וזאת כדי להשיג את המבוקש.