שָׁלוֹם יְלָדִים צַדִּיקִים!

הַאִם קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁעֲשִׂיתֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא כְּדַאי, וּפְחַדְתֶּם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת לְאַבָּא וְאִמָּא? הַיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ שֶׁאִם נְשַׁקֵּר וְנַסְתִּיר - נִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ אוֹ מִבּוּשָׁה. אֲבָל בּוֹאוּ תִּשְׁמְעוּ מָה קָרָה לְיֶלֶד אֶחָד שֶׁהֶחְלִיט לִדְבֹּק בָּאֱמֶת תָּמִיד.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, יָצָא נַעַר צָעִיר מִבֵּיתוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּישִׁיבָה בְּעִיר רְחוֹקָה. לִפְנֵי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, אִמּוֹ הָאוֹהֶבֶת תָּפְרָה בְּתוֹךְ בִּטְנַת הַמְּעִיל שֶׁלּוֹ אַרְבָּעִים מַטְבְּעוֹת זָהָב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַמִּחְיָה. הִיא נִשְּׁקָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: "בְּנִי הַיָּקָר, תַּבְטִיחַ לִי רַק דָּבָר אֶחָד - לְעוֹלָם אַל תּוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיךָ! הָאֱמֶת הִיא הַשְּׁמִירָה הַטּוֹבָה שֶׁלְּךָ מֵאֵת הַשֵּׁם". הַנַּעַר הִבְטִיחַ וְיָצָא לַיַּעַר.

וְהִנֵּה, בְּאֶמְצַע הַיַּעַר הֶחָשׁוּךְ, קָפְצָה עָלָיו חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים מַפְחִידָה. "יֶלֶד, יֵשׁ עָלֶיךָ כֶּסֶף?" צָעַק אֶחָד הַשּׁוֹדְדִים וְכִוֵּן אֵלָיו מַקֵּל עָבֶה. הַנַּעַר רָעַד מִפַּחַד, הַלֵּב שֶׁלּוֹ דָּפַק בְּחָזְקָה, אֲבָל הוּא זָכַר אֶת הַהַבְטָחָה לְאִמּוֹ וְעָנָה יָשָׁר: "כֵּן, יֵשׁ לִי אַרְבָּעִים מַטְבְּעוֹת זָהָב תְּפוּרִים בְּתוֹךְ הַמְּעִיל שֶׁלִּי". הַשּׁוֹדֵד צָחַק צְחוֹק מְזַלְזֵל: "אֵיזֶה יֶלֶד פַּחְדָן וְטִפֵּשׁ! אַתָּה בֶּטַח מְמַצְמֵץ מִפַּחַד וְצוֹחֵק עָלַי", וְעָזַב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ.

אַחַר כָּךְ נִגַּשׁ אֵלָיו מַנְהִיג הַשּׁוֹדְדִים עַצְמוֹ, אִישׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְשָׁאַל בְּזַעַם: "נוּ, יֶלֶד, הַאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ יָקָר שֶׁאַתָּה מַסְתִּיר?" הַנַּעַר לָקַח נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, הִסְתַּכֵּל לַמַּנְהִיג הַמַּפְחִיד בָּעֵינַיִם וְאָמַר: "כְּבָר אָמַרְתִּי לַחֲבֵרְךָ הַשּׁוֹדֵד, יֵשׁ לִי פֹּה אַרְבָּעִים מַטְבְּעוֹת זָהָב יְקָרִים בַּמְּעִיל, וְהִבְטַחְתִּי לְאִמִּי לְעוֹלָם לֹא לְשַׁקֵּר, גַּם לֹא כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי".

מַנְהִיג הַשּׁוֹדְדִים הוֹשִׁיט יָד, קָרַע קְצָת אֶת בִּטְנַת הַמְּעִיל שֶׁל הַנַּעַר, וְנִדְהַם לִרְאוֹת אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב הַנּוֹצְצִים נוֹפְלִים לְיָדָיו. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַיֶּלֶד וְשָׁתַק. פִּתְאוֹם, הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת. "אַתָּה... נַעַר קָטָן", בָּכָה הַשּׁוֹדֵד, "אַתָּה שׁוֹמֵר כָּל כָּךְ יָפֶה עַל הַהַבְטָחָה שֶׁלְּךָ לְאִמָּא בָּשָׂר וָדָם, וַאֲפִילּוּ מְסַכֵּן אֶת רְכוּשְׁךָ! וַאֲנִי... אֲנִי מֵפֵר כָּל יָמַי אֶת הַהַבְטָחוֹת וְהַמִּצְווֹת שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי בַּשָּׁמַיִם!".

בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָדוֹשׁ, הַמַּנְהִיג וְכָל חֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים שֶׁלּוֹ הֶחְלִיטוּ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הֵם הֶחְזִירוּ לַנַּעַר אֶת כַּסְפּוֹ, עָזְבוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְהָפְכוּ לַאֲנָשִׁים טוֹבִים.

רְאִיתֶם יְלָדִים? לִפְעָמִים הַיֵּצֶר לוֹחֵשׁ לָנוּ שֶׁהַשֶּׁקֶר כְּדָאִי, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא תָּמִיד חֲזָקָה יוֹתֵר, הִיא מְשַׂמַּחַת אֶת הַשֵּׁם, וַאֲפִילוּ יְכוֹלָה לְהָאִיר נְשָׁמוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים!